כל ארוחת הערב, עקיצות מאחי הגדול.
כולם חושבים שהכל בסדר איתי, שאין לי כלום. שאני פשוט צריכה לקום ולצאת מזה.
ואני כבר לא יודעת איך להחזיק מעמד.
מהרגע שהשבת נכנסת, אני פשוט בלחץ ופחד נוראי, כי אין עם מי לדבר.

עכשיו כולם יושבים למטה, ואני בחדר שלי. לבד.. לבד.. נלחמת, להישאר בחיים.

נורא נורא קשה לי.
אני מבזבזת כבר המון כסף על טיפולים. והיום אפילו עשיתי רשימה של כל המטפלים שהחלפתי בשנתיים.
שזה ממש לא נורמלי. 8 מטפלים ו 6 רופאים.
אפשר להגיד שכולם פשוט עזבו אותי.
ויתרו עליי, לא מאמינים בי, הרימו ידיים. למה שאני לא אוותר?
ואני במצב ממש נוראי,