שלום
אני מתמודד עם דכאון כבר יותר מעשור כמו שכתבתי פה בעבר
לפני חצי שנה בערך אבחנו אצל אחותי תוך כדי ניתוח קיסרי סרטן שחלות גרורתי.
כשהודיעו לנו עולמנו חרב אך היינו בעלי תקווה כמו גם הרופאים.
ככל שעברו הימים התחלנו להבין שהמצב לא משתפר אלא מחמחיר במהירות. הכאב הפך קשה מנשוא עבור אחותי הגיבורה.
לפני שבועיים היא נכנעה לו והלכה לעולמה. בת 36 במותה עם תינוק בן 5 חודשים בלבד.
מאז מותה אני בדיכאון קשה והעצב חונק אותי… אין לי מושג מה לעשות ואיך להמשיך.
מחשבות על התאבדות ממש מציפות אותי אין לי איך להמלט מהן… אני מרגיש שרק ככה אני אהיה שליו. ב