כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך
בין קירות חורשים
ובתוך האדמה המדממת
רגליי ננעצו
היכו שורשים
ולרגע יכולתי לשמוע
עלים מלמדים שירתם
ורציתי לעלות גבוה
לפרוח איתם
הכרתי טיפותיו של הגשם
נקוות בתוכי
יורדות מתחתיו
והרוח קרה ונואשת
הקפיאה אותי
הכבידה עליי
ולרגע יכולתי לגוע
בקצה הכאב האפור
ורציתי לעלות גבוה
לראות את האור
לראות את האור
אומרים השמיים כחולים מעלינו
מלאים באורות
אולי יום אחד אוכל גם אני
לראות
לראות
ונפלתי לארץ בשקט
עצמתי עיניים
אטמתי ליבי
והרגשתי איך אני מתפרקת
מכל כאביי
מכל בדידותי
ולרגע יכולתי לברוח
כנוצה על…
