דיברתי עם הבוסית
סיפרתי לה הכל עליי
אני לסבית שיש לי דיכאון
היא אמרה שאני אטפל בעצמי
אני לא יכולה יותר להתמודד
אני לא מסוגלת לחיות יותר
אני מעדיפה להתאבד
נמאס לי
כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך
בין קירות חורשים
ובתוך האדמה המדממת
רגליי ננעצו
היכו שורשים
ולרגע יכולתי לשמוע
עלים מלמדים שירתם
ורציתי לעלות גבוה
לפרוח איתם
הכרתי טיפותיו של הגשם
נקוות בתוכי
יורדות מתחתיו
והרוח קרה ונואשת
הקפיאה אותי
הכבידה עליי
ולרגע יכולתי לגוע
בקצה הכאב האפור
ורציתי לעלות גבוה
לראות את האור
לראות את האור
אומרים השמיים כחולים מעלינו
מלאים באורות
אולי יום אחד אוכל גם אני
לראות
לראות
ונפלתי לארץ בשקט
עצמתי עיניים
אטמתי ליבי
והרגשתי איך אני מתפרקת
מכל כאביי
מכל בדידותי
ולרגע
בוקר חסר אנרגיה
אין לי כוח כבר לשגרה הזו
שוב בדידות,
שוב מחשבות אם לפתוח ב
אינסטגרם כדי להכיר אנשים למרות שלא הכרתי בעבר
שוב עצבנית מהמצב שלי
שוב עבודה בית בית עבודה
מיציתי הכל
מיציתי את השגרה
את החיים
את העבודה
נמאס לי מכל המצב הזה
אין לי כוח לחייך
אין לי כוח לדבר
אין לי כוח להיות.
שונאת להרגיש כזאת
בחרדות
עייפה
חסרת אנרגיה
חסרת שמחת חיים
אני לא שמחה כמו שהייתי פעם
כולם מתעלמים מקיומי
כמו קיר שקוף
אני שקופה
אני אוויר
אני לא כמו כולם
בוקר חסר אנרגיה
אין לי כוח כבר לשגרה הזו
שוב בדידות,
שוב מחשבות אם לפתוח ב
אינסטגרם כדי להכיר אנשים למרות שלא הכרתי בעבר
שוב עצבנית מהמצב שלי
שוב עבודה בית בית עבודה
מיציתי הכל
מיציתי את השגרה
את החיים
את העבודה
נמאס לי מכל המצב הזה
אין לי כוח לחייך
אין לי כוח לדבר
אין לי כוח להיות.
שונאת להרגיש כזאת
בחרדות
עייפה
חסרת אנרגיה
חסרת שמחת חיים
אני לא שמחה כמו שהייתי פעם
כולם מתעלמים מקיומי
כמו קיר שקוף
אני שקופה
אני אוויר
אני לא כמו כולם
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו