בתולים המאוחרים

shyguy · 2019-11-21T00:26:08+02:00

אני מרגיש צורך למצוא את המילים שיבטאו את התחושה שלי על הנושא הזה - אני ניסיתי בעבר בהזדמניות שונות עם אנשים שונים להשתמש במגוון מילים כמו 'תיסכול' 'עצב' 'כעס' 'לא-הגיוני' 'חוסר צדק' ועוד כהנה וכהנה מילים, באף אחת מההזדמניות הללו לא הרגשתי שאני נשמע ואולי זה הכעס הראשון שלי על הנושא - 'מרגיש לא מובן' - למה? כי אני לא נשמע. אני משמיע את המילים אבל אני נתקע בקיר של חוסר הבנה - אני אמרתי לאנשים בכמה הזדמניות דיסקרטיות כמה אני מרגיש כי קיום יחסיי מין הוא נשגב ורחוק ממני ונתקל פחות או יותר באותה תגובה שאומרת "זה בסה"כ סקס" "זה לא ביג דיל" והאינטראקציה הזו מולידה כעס ענקי חדש ועצב חדש כי א' אני לא מבין את המשפט "זה בסה"כ סקס" - איך זה שהם מגמדים את הדבר הזה שהוא ענק ומפלצתי עבורי? ואיך זה שאני נמצא כ"כ רחוק מנטלית מהאנשים הללו? וכמובן שבגלל זה אני מרגיש עוד יותר לבד. 'תיסכול' - למה? אני לוקח אותך הקורא/ת 20+ שנה אחורה שההורמונים שלי "נכנסו להילוך" ואז הדחף המיני שלך לוקח אותך ל"סיבובים", רצון עז מאד מאד לקיים יחסי מין ואולי מילה יותר מדוייקת היא 'לזיין' (הסיבה שהמילה האחרונה יותר "מדוייקת" היא כיוון שלמילה הזו יש קונוטציה הרבה יותר מלוכלכת והרבה יותר אינסטקטיבית והרבה יותר ייצרית וחסרת רגשות), השנים מאז עברו אבל מימוש הדחף לא הקרה אף פעם מה שאז היה קשה מהבחינה הייצרית כי המוח מתחיל להיות משועבד בלי הפסקה לנושא הזה וכל מה שאתה רוצה זה 'לזיין ולזיין'. אתה עסוק בלחשוב איך אתה יכול לעשות את זה וזה שאין לך עם מי לדבר על זה זה הופך את זה ליותר קשה, אין לך עם מי להתייעץ או אפילו לנסות לחלוק את התיסכול וזה הופך את זה לקשה יותר. הזמן לא עוצר ואני מתבגר ולנסות לפתוח את הנושא עם מכרים או סתם אנשים הופך למשימה שהיא בלתי אפשרית, ואז הבידוד גובר. 'עצב' - למה? הכותרת של "בתול בגיל מתקדם" הופכת אותי ל"שונה", ההגדרה היותר קשה "מוזר" והגדרה היותר קשה "אפס". אני מהלך בין אנשים באוניברסיטה בעבודה בחיים ואני יודע שאני אחר אני יודע שאני לא עשית ולא יודע איך לעשות את יחסי מין ('זיון'), אני לא יודע איך להביא את עצמי לזה ואפילו לא קרוב. אני מתחיל להבין שאני בצרה כי המרחק ביני לבין הסביבה גדל ואני נמצא על אי. 'כעס' - למה? מרגיש שאני ננטשתי, מרגיש שכל מי שהכרתי רץ קדימה עם החיים שלו מבלי להביט לאחור. אני יודע שאף אחד לא חייב לי כלום אבל קשה מאד שלא להרגיש נבגד ברמה מסויימת. אני כמובן כועס גם על עצמי שאני מרגיש נצרך לעזרת אחרים בדבר הזה, אני מוקף אנשים קרובים ופחות קרובים ורואים שאני לא עושה עם זה כלום חלקם יודעים בוודאות שאני לא עושה עם זה כלום וחלקם משערים לדעתי. 'לא-הגיוני' - חושב שצמד המילים הללו לא צריך הסבר כמו גם 'חוסר-צדק'.