שלום,
אני מעל גיל 30, חולה באנורקסיה און ואוף מגיל 13.
עברה עלי שנה טובה והיא שוב הופיעה.
אחרי הרבה שנים של טיפול מיועד להפרעות אכילה, עברתי לטיפול בDBT, הטיפול הייעודי כאמור לא עזר ונאמר לי שיש לי הפרעה ״כרונית״.
אני אובדת עיצות. אני עובדת ולומדת והכל הולך ממש ממש טוב, סוף סוף אני לא בדיכאון (לעומת הרבה שנים אחרות). אבל המחלה חזרה ואני ממש מפחדת שהיא תהרוס הכל.
כרגע אני בטיפול DBT פרטני וקבוצתי.
מה עושים? איך ממשיכים מכאן ולא נותנים לזה להרוס הכל?
קשה לי מאוד… ):