מישהי

היי. האם יש פה מישהי שמאושפזת כרגע בתל השומר או הייתה לאחרונה? יש לי כמה שאלות. אשמח אם תכתבו לי בפרטי. תודה מראש (-:

לאחר התייעצות עם כמה מקומות וגורמים הוחלט על אשפוז ממוקד לצורך עלייה במשקל וייצוב מבחינה גופנית. ממש קשה לי. יש לי סיוטים מזה בלילה. לפני כמה שנים נדרתי נדר שלעולם לא אחזור יותר לאשפוז אבל עכשיו אני מבינה שאני חייבת את זה בשביל הילדים שלי והמשפחה שלי. כולם סובלים מזה.. אשמח לדעת אם יש פה מישהי שמאושפזת כרגע או מישהי שחוותה אשפוז כשיש ילדים ועבודה בבית. איך עושים את זה? מה אומרים לילדים? לשכנים?

בוקר טוב. מצבי הגופני ממשיך להידרדר. האלקטרוליטים שלי גבוהים שזה כנראה קשור לכליות ולהתייבשות. הדופק שלי לא סדיר והתחילו התעלפויות תכופות וחום גוף נמוך. הדיאטנית שאני הולכת אליה התחילה להתייאש ונתנה לי הזדמנות אחרונה. אם אני ממשיכה לרדת היא מפסיקה לטפל בי. אני מבינה אותה. בן זוגי מתחיל לדבר על אשפוז ואני ממש מיואשת. לא רואה את עצמי שוב במחלקה ומצד שני אני לא מצליחה לצאת מזה לבד. איך הולכת הפרוצדורה בתל השומר? מישהי שם ויכולה לספר לי קצת? תודה מראש

היי. טוב, מצבי מידרדר. גם גופנית. הבדיקות לא תקינות ומבחינת אכילה על הפנים. דווקא המשקל לא נוראי אבל לא רוצה להמשיך להידרדר. העניין הוא שכבר הייתי מאושפזת בעבר כמה פעמים. בינתיים ממש החלמתי אפשר לומר. הייתה לי תקופה ארוכה של שנים טובות. יש לי משפחה, ילדים ועסק מצליח ועדיין לא מצליחה להרים את עצמי. אני מתחילה לחשוש שאין מנוס מאשפוז רק כדי לעצור את המעגל הזה של הצומות. אני לא מצליחה לאכול וכשכבר אוכלת אז מקיאה כי ממש כואב לי. השאלה אם יש מקום שיסכים לקבל אותי רק לכמה שבועות כדי שטיפה אתאזן מבחינת אכילה ויסכים לשחרר אותי בלי להגיע למשעוד...

למישהי/ו מוכרת התופעה? האם יש קשר ביניהן? גילו לי עכשיו תת פעילות של בלוטת התריס ותהיתי אם זה לא בגלל הצומות וההקאות. חוצמזה הרבה ערכים של חלבונים ותפקודי כבד לא תקינים... ועדיין - אין פה מסגרת מתאימה שיכולה לעזור לי )-:

מתנצלת מראש על השיתוף הלא נעים. פתאום מפחדת שאני גורמת לעצמי נזק בלתי הפיך.. היום אחרי שהקאתי (לא סובלת מבולמוסים), ירקתי דם. כמה פעמים. גם וידאתי שזה באמת דם.. עכשיו מאוד כואבת לי הבטן אבל עדיין אני אוהבת את התחושה הזו, לצערי הרב. למישהי קרה דבר כזה? אני צריכה לפנות לרופא? תודה מראש.. ושוב סליחה

מישהי/ו פה היה/תה באשפוז יום ברמב"ם? מישהו מכיר? מישהי בכלל הצליחה לעלות במשקל שלא באשפוז? איך מפסיקים עם זה בלי אשפוז? הפנו אותי לרמבם כמוצא אחרון לפני אשפוז, בטענה שאני מידרדרת מהר.. אני מיואשת. ממש לא רוצה אשפוז. יש לי ילדים בבית ועסק שאני לא יכולה לעזוב ומצד שני אני חוששת לאבד עוד ככה כשאני מחוסרת אנרגיות ובדיכאון. תודה ולילה טוב.

טוב, אני כבר בתת משקל. לא קיצוני בכלל אבל אני ספורטאית, זה המקצוע שלי ואני גם משתתפת בספורט תחרותי ככה שהגוף שלי עובד קשה. בימים האחרונים חלה עוד החמרה במצבי עד כדי צומות ממושכים. לפני שבוע סיימתי מחזור שהיה חלש מאוד אבל כן נמשך חמישה ימים בערך. אתמול בלילה התחיל לי עוד דימום, לכמה שעות והפסיק. ועכשיו שוב מתחיל... משהו חלש חלש אבל מציק. האם זה קשור למצב הגופני שלי? זה קשור להפרעה? לא זכור לי שזה היה ככה בפעמיים שנפסק לי המחזור וזה גם קרה בתת משקל יותר רציני מעכשיו. אשמח לדעת מה דעתכם. תודה מראש.

אחרי 7 שנים טובות סך הכל, בחצי שנה האחרונה אני מתמודדת שוב עם סימפטומים של הפרעת האכילה שלי. בעברית מס' אשפוזים בכמה מחלקות שונות. בחודשיים האחרונים ממש החמרה במצב. ירדתי מתחת למשקל היעד שלי. אני גם ספורטאית ומתפרנסת מספורט. המקצוע שלי דורש פעילות גופנית רבה ואני מרגישה שהדבר פוגע לי בתפקוד. אני בטיפול וגם אצל פסיכיאטר שהוא גם מומחה בהפרעות אכילה. אין אצלינו מסגרת מעקב יותר רצינית למבוגרים ואני לא רוצה להגיע לאשפוז.