היי,
אשמח להסבר לגבי תוצאות בדיקת ספירומטריה שעשיתי לאחרונה. אשמח להבין מה הערכים הרצויים בטבלה ומה חריג אצלי. אשמח גם להבין את הכותרות בטבלה ומה הדברים אומרים.
מצרפת גם את השרטוט ואשמח לחוות דעת.
תודה רבה!
היי,
אשמח להסבר לגבי תוצאות בדיקת ספירומטריה שעשיתי לאחרונה. אשמח להבין מה הערכים הרצויים בטבלה ומה חריג אצלי. אשמח גם להבין את הכותרות בטבלה ומה הדברים אומרים.
מצרפת גם את השרטוט ואשמח לחוות דעת.
תודה רבה!
-
2 תגובות
הי,
יש לי סכרת ומטופלת בגלוקומין 850 מג.
אני עוברת ניתוח בקרוב בהרדמה כללית ושכחתי לומר למרדים על הגלוקומין.
יש בעיה עם גלוקומין והרדמה כללית?
שאלה נוספת,
באזהרות ע"ג התרופה רשום שאם לוקחים גלוקומין אחרי צום יש סיכון לפיתוח חמצת לקטית.
לכמה שעות צום הכוונה? והאם זה בסדר לצום משהו כמו 17 שעות בערך, ואז לאכול משהו ולקחת גלוקומין?
-
1 תגובה
נמאס לי מלחיות חיים שמחזירים אותי בכל פעם בספירליות לאותו מקום.
נמאס לי להיות במחשבות שווא שמשהו ישתנה, כי זה לא קרה מעולם.
לא מסוגלת להתמודד עם כל הטראומות והפצעים הפתוחים שיש בי, לא רוצה לחיות עם ההפרעות שיש לי, בבת אחת השתנו חיי, ונגנב לי הנורמלוית שהיתה בי.
בבת אחת 6 אשפוזים שהאחרון הוא מה10.8 ועד עכשיו.
לא רוצה לקום בבוקר ולחיות יום נוסף חסר תקווה שכדי לשרוד אותו תוקעים לי עשרות כדורים וזה בלי הגזמה.
רוצה כבר להיות מתחת לאדמה, בשקט העמוק הזה, ופשוט לישון בלי הפרעה, בלי כל רגע ארוחה ותרופה.
אני עייפה מהחיים, מרגישה אישה כבת
-
1 תגובה
שטויות, את לא באמת בדיכאון, בסה"כ זה עניין של בחירה, זה נח לך, את מרוויחה מזה, תעשי דברים גם אם אין לך כח ועוד...
אם גם את/ה שמעת את התגובות האלו אז ברוך הבא למועדון. מועדון הסובלים והבלתי נסבלים, חושבים שזה מועדון עצלנים.
רק אני ואתם יודעים כמה ק"מ צריך כדי שהראש יתן הוראה ליד שתרים את הכוס ותגיש למי שיושב לידך והתגובה לא מאחרת לבוא: הלכת לייצר את הכוס? יכלתי כבר 7 פעמים, תפסיקי עם השטויות האלו ותחשבי שאת נורמלית והכל טוב. את סתם משקיעה את עצמך יותר ויותר.
אני חושבת שהרבה פעמים יחד עם הדיכאון והחרדה יש אלמנט גדול מאוד של אשמה, לקי
-
4 תגובות
הי אנשים,
זו שאלה שמלווה אותי המון.
אני מרגישה במצב על הפנים מבחינת ההפרעת אכילה, אני מאושפזת במחלקה להפרעות אכילה ואני לא מצליחה באמת לעזור לעצמי.
ברגע שלא משגיחים עלי אני מתחמקת, אם כבר נותנים לי לצאת, אני ישר חוזרת לצמצם, לא יכולה להשלים עם העלייה במשקל שהם גורמים לי לעלות.
מה יהיה ? אני פה כבר מלא זמן! מה יעזור לי להתאשפז אם ברגע שאני יוצאת לא מצליחה לעמוד בדחף לצמצם?
אני שונאת את האוכל, כל הסדר יום שלנו הוא סביב האוכל, כבר לא מסוגלת להסתכל על זה. והכי גרוע שלפעמים בסוף אני אוכלת משהו משמין כמו שוקולד ואז מלקה את עצמי ומנסה ל
-
1 תגובה
הי,
רציתי לשאול. התרופות שאני לוקחת הם: סרוקוול רגיל וגם XR, למיקל, וויפקס, ריטלין, נורמופרסן, פנרגן, אינטומין, קלונקס, גלולות הורמונליות.
מאז התרופות, עליתי במשקל בצורה מאוד משמעותית למרות שהתזונה שלי היא אותה תזונה בדיוק, בשעות דייקניות מאוד, בלי גיוונים באוכל,
והעליתי 18 ק"ג!!
איזה אחת מהתרופות עלולה לגרום לזה?
-
1 תגובה
כל החיים אומרים לך סבלנות,
טוב לדחות סיפוקים.
לתהליך לוקח זמן...
כל שאלה שאני שואלת, תהייה שאני מעלה, התשובה תמיד תהיה מילה אחת: תהליך!
ובאלי לצעוק לעולם דייי כבר!!!
נמאס לי לעבור כל הזמן תהליכים, נמאס לי שכל הזמן מותחים אותי עם הבטחות שכשאסיים את התהליך שלי הכל ישתנה.
אני מאושפזת כבר הרבה זמן, ולא משנה כמה זמן עבר הם ממשיכים לאמר לי שאני רק בהתחלה, והתהליך הוא ממש בראשיתו, ואין שיחרור בחודשים הקרובים...
אני מתחילה לפחד שאולי גם לא יהיה שיחרור בשנים הקרובות, יש פה מישהי מאושפזת כבר שנתיים, ושמעתי גם על 5!!!
אני עם פוסט טראומה
-
15 תגובות
הי,
אני כבר למעלה מחודש תקועה במיטה, מקסימום קמה לשירותים מידי פעם.
לא מחליפה בגדים, וק"ו כל שאר הדברים הבסיסיים- דמיינו לבד, אין צורך לפרט...
איבדתי את כל התחומי עניין, הייתי באמצע תואר שני, הוא לא מעניין אותי ואני לא מקשיבה ולא מגישה כלום.
נעלם לי התקווה, אבל לגמרי, לא מצליחה לראות מעבר לייאוש העמוק.
לא רוצה להיות לוחמת קרבית במלחמת החיים. לא רוצה להיות בהישרדות קיומית כל החיים.
אני צעירה ועברתי דברים זוועתיים שהפסיכיאטרית הקשוחה התחילה לבכות כשהיא שמעה.
לא רואה טעם בכלום, גם לא באוכל ושתיה....
אני תקועה בביצה עמוק, ולא מצלי
-
28 תגובות
הי,
אני בשבוע מטורף, לא מסוגלת להתמודד כבר עם החיים,
נמאס לי, באלי לחתוך את עצמי, אבל מפחדת מהפסיכיאטרית שלי. היא תהרוג אותי.
היא התעצבנה עלי היום שהמצב שלי רק מחמיר ושאני לא מתקדמת מספיק-
מה אני אמורה לעשות??? זה העהודה שלה- שתמצא דרך, אני לא הרופאה...
מאז השיחה איתה ב8 בבוקר, בכיתי שעות, לא מסוגלת לעשות כלום.
מרגישה שהיא הכניסה אותי לאטרף של לפגוע בעצמי, ובאלי לעוף מהאשפוז וזהו. (אני באשפוז מקוון)
היא פשוט ייאשה אותי בטרוף, וגרם לי להרגיש שהכל חסר סיכוי,
כי אם העיפו אותי מהאשפוז הפסיכיאטרי (היא העיפה אותי היום) אז מה כן יכול
-
6 תגובות
הי,
אני אובחנתי לפני כחודש עם הפרעת אכילה, בנוסף לPTSD ומניה דפרסיה סוג 2, מאוזנת תרופתית.
אני לא מרגישה רעב, לא מרגישה טעם באוכל, יש לע דחייה מאוכל.
לא מקיאה, אבל פשוט לא אוכלת. בקשר לשתיה- אני בולעת יחד עם הכדורים, בזה זה נגמר.
הפסיכיאטרית שלי כל הזמן מאיימת להעביר אותי להפרעות אכילה (אני בתל השומר) או זונדה/פג.
לא יודעת מה לעשות, פשוט לא רוצה לאכול. לא מסוגלת לעשות את זה.
וככל שרבים איתי יותר על זה, זה מעצבן אותי ואז אני עוד יותר לא מסכימה לאכול.
סוג של "להתנקם" בהם, למרות שאני יודעת שזה בעצמי.
אבל הגוף שלי עבר כ"כ הרבה שאנ
-
1 תגובה
אוף. אני באמת לא יודעת מה לעשות.
מאז הקורונה אני עוד יותר נמצאת במיטה כל הזמן, והתאבון שלפעמים היה לי ירד לגמרי.
אין לי חשק לאכול כלום. לא באלי לשתות.
לא מצליחה להכריח את עצמי לאכול.
אמא שלי מנסה כל יום להוציא אותי מהמיטה ולגרום לי לאכול. אבל אני לא מסוגלת להכניס כמעט כלום לפה וכשהיא לא מרואה אני זורקת.
ומרגישה מטומטמת- על מי אני עובדת?
לפעמים אני משכנעת את עצמי שאני לא רעבה, אבל הרבה פעמים אני פשוט לא מרגישה את הרעב.
אני אמורה לאכול כשאני מרגישה שהגוף שלי דוחה את זה? כשאני מרגישה לא רעבה?
לא רוצה להתאשפז, כי אני רגישה מאוד לח
-
1 תגובה