הי,
אני כבר למעלה מחודש תקועה במיטה, מקסימום קמה לשירותים מידי פעם.
לא מחליפה בגדים, וק"ו כל שאר הדברים הבסיסיים- דמיינו לבד, אין צורך לפרט…
איבדתי את כל התחומי עניין, הייתי באמצע תואר שני, הוא לא מעניין אותי ואני לא מקשיבה ולא מגישה כלום.
נעלם לי התקווה, אבל לגמרי, לא מצליחה לראות מעבר לייאוש העמוק.
לא רוצה להיות לוחמת קרבית במלחמת החיים. לא רוצה להיות בהישרדות קיומית כל החיים.
אני צעירה ועברתי דברים זוועתיים שהפסיכיאטרית הקשוחה התחילה לבכות כשהיא שמעה.
לא רואה טעם בכלום, גם לא באוכל ושתיה….
אני תקועה בביצה עמוק, ולא מצליחה לקום על ה