Avi30

חברים אני רוצה לספר לכם שנפתרתי מהחרדות באופן סופי ומוחלט. אין לי ספק שזהו שעור חשוב מאוד שהייתי צריך לעבור בחיי והיום אני מברך על כך. אני מודה כל יום לאלוהים שזה התפרץ בחריפות כזאת כי כניראה שרק כך הבנתי כמה הגוף והנפש מסונכרים ואפשר לנצח הכל עם כוח רצון. המסקנה שלי היא אחת ויחידה- אין ולא יהיה תחליף לעולם לאומנה וכוח רצון. כל אחד מאיתנו עובר מסע כזה או אחר בעולם החרדות שלו- האחריות היא שלנו לטפל בזה גם אם שום דבר לא באשמתנו. תאמינו בעצמכם תמיד, אל תוותרו לעולם, הכל מתחיל ונגמר בראש, אין לי ספק בכלל. יש המון פתרונות לבעיה הזו, עוד...

אחרי 5 שבועות של לוריוון החלטתי להפסיק לגמרי. לא רוצה יותר לגעת בכדורים האלה. אומנם לא תקופה ארוכה עם הכדור אבל אחרי יומיים אני חווה תסמיני גמילה של נדודי שינה כמובן, מתעורר עם כאב ראש נוראי אחרי שעתיים. במהלך היום יש בחילות, כאבי בטן ושלשולים. החלטתי שלא משנה מה אני לא יורד בהדרגה אלא מפסיק לגמרי. קשה ככל שיהיה. החרדות והלחץ חזרו. אני מאמין שעם אמונה רבה וכוח רצון הם גם יחלפו מהר. כל התסמינים. במקביל אני לוקח לוסטרל במשך חודש וגם עם זה אני רוצה להפסיק בקרוב. אשמח לשמוע קצת אנשים שהצליחו ועברו את זה.

לאחר שבועיים עם לוסטרל הגדלתי את המינון ע"פ הפסיכיאטר לכדור שלם 50 מ"ג. מרגיש את הדפיקות לב שלי חזקות, לא מהירות אלא רק חזקות כבר יומיים ברצף מהבוקר עד הערב עם הפוגות מאוד קלות. מישהו חווה?

לקחתי כדור לוריוון לאחר הפסקה של מספר ימים (שלפניה לקחתי בסך הכל שבוע). אני מרגיש שהיו לי הזיות ממש קלות בהתחלה (עמו שמעשנים וויד) ואז זה העלה לי את החרדה שוב ואני מרגיש כל כך עייף מהכדור אבל לא יכול להירדם. מישהו יכול לעזור לי? להגיד לי מה לעשות

אני כבר שבועיים בפחדים נוראיים, לקחתי לוריוואן למשך שבוע ואז הפסקתי למספר ימים. הגעתי למצב שאני לא מסוגל יותר להמשיך ככה, אפשר לחזור לקחת את הלוריוואן כדי להירגע? האם זה יכול להזיק? אני מציין שקיבלתי את זה מרופאה במיון ואין לי אפשרות לשאול אף פסיכיאטר מוסמך או בכלל להגיע לאחד כזה. אני נמצא בבידוד כרגע.

שלום לכולם, אני אתחיל מזה שמצאתי את הפורום במקרה אחרי שלרשאנה בחיי אני פשוט לא יודע מה קורה לי. לפני שבועיים, לאחר חופשה קצרה שבה עישנתי גראס (הרבה מעבר למה שאני מעשן בדרך כלל) הגעתי הבייתה ושוב עישנתי, לפתע התחלתי להרגיש פחד פתאומי, פאניקה, כאילו משהו רע עומד לקרות לי, כאילו אני מקבל התקף לב, כאילו מישהו מבהיל אותי ותחשות הבהלה לא פוסקת כלל, לאחר שעה ומרוב הלחץ הלכתי למיון. עכשיו אני יודע שזה החלק שכולם יגידו "התקף חרדה" אבל באותו הרגע גם אני ידעתי שאני עובר התקף חרדה אך מרוב הפחד החלטתי ללכת בכל זאת למיון. כמובן שגם הרופאה אמרה את עוד...