סובל מכאבי גב מתאונה לפני 20 שנה , לא חשבתי שיהווה בעיה חמורה בגידול הילדים. כרגע המתוקה בת 3 חודשים ואחרי שעתיים של טיפול - הכאב גדול.
האשה כועסת טוענת שהיא מרותקת לבית בגלל שאני לא יכול לטפל בילדה. מאשימה אותי בכאבים טוענת שאני לא מטפל בהם (קרוב לזמן הפגיעה עברתי טיפולים שלא עזרו) לא מקבלת את המצב כפי שהוא והפתרון להזריק כל החיים זריקות נגד כאבים גם לא נשמע פתרון לגיטימי.
איך נכון להתמודד עם הקושי הזוגי וההורי אובד עצות האשמה אוכלת אותי והאישה כל הזמן רק מוסיפה אשמה.
קצת על עצמי
הסיפור שלי מתחיל בלמרות ולא בגלל.
הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
אני מסתכל סביבי אני רואה סביבה שבה נשים מקבלות הכול מהעולם ולא יודעות להעריך ולגברים גם אם יצעק לעזרה ירחמו עליו וימשיכו הלאה.
כמעט כל אשה שפגשתי מספרת על מספר פרטנרים רב ואל חוסר היכולת שלה להשאיר אותם איתה.
ואילו הגברים מספרים על דחיה נשית קבועה.
אין לזה שום קשר למראה, הנשים יכולות להיות כעורות והגברים יפים זה קשור להערכה שנשים כיום מתיחסת לגברים בזלזול. אני לדוג די ממוצע במראה אקדמאי עם קרירה ולמרות זאת אני לא מקבל כמעט אפשרויות לצאת באתרי אינטרנט, האפשרויות שפתוחות בפני הן נשים שאיבדו את צלם האנוש שלהם באכילה מה גם שלי עצמי י
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 25.7.2020הי יקר, אני מקווה שאתה יודע שהמציאות היא גם השתקפות של מה שאנחנו מרגישים בפנים. אישה יכולה להיות בזוגיות עם אדם שאולי נראה נורא במושגים הסטנדרטיים ולחשוב שהוא הכי יפה בעולם בזכות מה שהוא בשבילה - ויש לי המון דוגמאות לכך בחיים....וכמובן, יכול להיות גם ההפך לגבי גבר שיראה באשתו (בבתו, או בכול מישהי אחרת) יופי רב למרות שהדבר לא ייחשב כך במונחים הסטנדרטיים. אני יכולה להסכים איתך שישנם בעיות רבות הנובעות בעיקר מעיוות בחוק המקשות על גברים גרושים. ובכלל, אנחנו בעידן שבו הנשים קוצרות מעט פירות על מלחמתן לשיוויון בתחום העבודה (ועדיין המצב קשה) -
Edit זה לא משנה שזה מתוקן הנשים מגיעות לגיל שבו הן פגות תוקף בשביל להבין את הערך שלהן ושל הגברים ה"פגועים". בגיל 30+ אתן כבר אינכן מושכות. מעט מידי, מאוחר מידי ובעיקר לא תוכלנה לספק את החסכים שנוצרו מבחירתן שלהן עצמן. ועוד דור של חד הוריות יוצא לדרך בחסות הפימינאציזם למרות המחקרים שילדים לאמהות כאלה יוצאים לפשע ואלימות כתוצאה מהעידר הדמות הגברית שתאזן את הנשיות הלא מאוזנת.
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
אם אפשר לשוחח כאן עם אנשים באופן יומיומי, אני בן 30++ ומאוד בודד בגלל הקורונה עבדתי מהבית ועכשיו גם הוציאו אותי לחלת בתכנון לפיטורים ותקופה מאוד ארוכה שאני רק עם עצמי.. מעדיף לדבר עם נשים.
(מסיבות הומופוביות + אינני זקוק לפונקציונליות הגברית יש לי ממנה מספיק)
(מסיבות הומופוביות + אינני זקוק לפונקציונליות הגברית יש לי ממנה מספיק)
-
Edit אשמח שנדבר -
Edit אתה מטפל בעצמך? -
Edit קשה :-( . מה עובר עלייך? -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 11.6.2020הי יקר, ספר קצת יותר על עצמך....ממה נובעת הבדידות? האם מקור התמיכה היחידי שלך היה הייתה העבודה? -
Edit זה כמעט מפחיד אותי תיארת בדיוק את מה שאני מרגישה.. זה קשה -
Edit
לולי10000 עוברת טיפול 10,000.חבר קהילה · 15.6.2020גם אני אשמח לדבר.
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
יודע להרגיע חרדות, אם את יודעת לבשל אני יעריץ אותך. גר לבד, מתפקד עובד אקדמאי, רק בודד מאוד
אני רוצה להרגיש נאהב.
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
רק מים ותמרים במהלך השבוע וארוחת שבת אצל ההורים...
-
Edit
דנה צינמן ליטרט פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.מנהל קהילה · 17.5.2020הי אבי, אני לא יודעת מה הרקע והאם אתה בטיפול, אבל אני מניחה שאם הפסקת לאכול כמעט לגמרי אז אתה בוודאי במצוקה רבה וגם בסיכון גבוה. יש מישהו שאתה יכול לפנות אליו לעזרה? לשתף בזה? אני גם ממליצה לפנות לרופא משפחה כדי לעקוב אחר המצב הגופני שלך, וכמובן שאם המצב הזה ממשיך ואתה מרגיש ברע ולא מצליח לעשות שינוי, אפשר גם לפנות לחדר מיון. -
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 19.5.2020שלום אבי, זה נכון שרוב הסובלים מהפרעות אכילה הן נשים, אבל אם אינני טועה, אחוז הפונים לעזרה בקרב הגברים נמוך יחסים לזה של נשים. אני יכולה להבין את זה, אבל לא חושבת שכאשר גברים פונים לטיפול הם לא מקבלים מענה. מקווה שאתה מקבל עזרה..
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
נגמר לי כבר מה להגיד אני ריק.. אני מכוער מידי בשביל שמישהי תאהב אותי כל המשפחה שלי כישלון הדבר היחיד שנשאר לי זה להיות עם האמא המתעללת שלי זה הדבר הכי טוב בחיים שלי.
-
Edit
Be and Be מאמין בעתיד טובחבר קהילה · 16.5.2020כל הכבוד לך שאתה נשאר עם אמא שלך, למרות שהיא מתעללת. הרבה אנשים לא היו מסוגלים לעמוד בזה. -
Edit בן כמה אתה ? אני אישית הייתי ממליצה לך לעזוב את הבית כמה שזה נשמע קשה עדיף ככה התעללות פיזית או נפשית רומסת את הביטחון הבססי ביותר ורק מגבירה את הדיכאון והלחץ בכל אופן אני כאן אם באלך לדבר -
Edit לדעתי כדאי לחשוב על עזיבת הבית וםניה לטיפול רגשי. יש חיים אחרי המוות. כדאי לך לנסות!!! -
Edit איבדתי את העבודה כנראה (חלת ארוך במיוחד) וההורים שמחים מאוד שאני אצטרך לעבור לגור איתם חזרה.. נראה לי הם מתפללים ששום דבר לא יצליח לי בחיים הם שמחים יותר בכישלונות שלי מאשר בהצלחות -
Edit אז תהיה גיבור ותעשה משהו עם החיים שלך. אלו החיים שלך!!!! -
Edit היי כדאי שתטפל בעצמך יופי בחיים לא קובע את מידת ההצלחה עם מתמידים והורים שלא תומכים כדאי לעזוב מציעה לך לפנות לאיש מקצוע שיעזור לך להתמודד עם המצב וזה יקל עליך מאד לשתף אם תרצה בשמחה אתן עצות מנסיון חיים בהצלחה בחיים -
Edit
Be and Be מאמין בעתיד טובחבר קהילה · 19.5.2020נשמע מאוד קשה. גם פיטורים מהעבודה, עם כל ההשפלה בזה, וגם שאין לך תמיכה מהבית, ואפילו הורים שכאלה שלא מתחשבים בך. כל אחד היה יכול להתפרק מזה. אתה גיבור אם אתה מצליח לשרוד אפילו קצת מזה. -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 20.5.2020הי אבי, כואב לשמוע את האופן שבו אתה מתייחס לעצמך, לאף אדם לא מגיע להרגיש כך בעולם. נראה שאתה השופט האכזרי ביותר של עצמך. חשוב מאוד שתעשה תהליך להתייחס אל עצמך בחמלה גדולה יותר. שתוכל לראות את הדברים הטובים שיש בך ולפרגן לכוחות שכן יש לך והיו לך שכנראה השתמשת בהם לא מעט במשך חייך. רבים מאיתנו "נופלים" ומגיעים למקומות של שפל אישי'מקצועי/חברתי. החכמה היא לדעת איך להעצים את עצמך ואת מה שיש בך ולהתקדם הלאה. אני מכירה אנשים עם ניוון שירירים/ מומים מולדים ומצבים קשים אחרים שמרגישים מעולה ביחס לעצמם ונשים שנראות כמו מלכות יופי ועדיין חשוב עצמ -
Edit אבי אתה לא ילד קטן, אם אתה חש שקשה לך בבית זה הזמן לקחת את עצמך בידיים ולפתוח בחיים חדשים. תתחיל לבנות לעצמך ביטחון עצמי, תאהב את עצמך. אני מזהה פה חוסר הערכה משווע כלפי עצמך, אז איך החיים יהיו טובים אם זה הדעות האבסורדיות שאתה חש? אתה חייב לעשות שינוי טוטאלי בכל קו המחשבה שלך - וכמובן אם זה יהיה בתמיכת פסיכולוג ופסיכיאטר נלווים (כי יש פה בהחלט מקום לטיפול תרופתי אם עוד לא התחלת בו) אז הדרך תהיה קלה וטובה יותר. בהצלחה.
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
לא לאכול אותה..אני מרגיש שאני עומד להכנס לדיכאון ואני בד"כ מדרדר מאוד מהר להפסקה של אכילה בלי לשים לב
אם את מאיזור פתח תקווה מאוד יעזור לי לשבת לצהרים/ערב, לא חייב כל יום אפשר מישהי אחרת כל יום.
סליחה מהבנים אני פשוט לא מרגיש בנוח.
לגבי זוגיות וכאלה אני פנוי אך קצת בלחץ כרגע, אני רק רוצה לשבת לארוחה שתרגיש נורמאלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
יש לי הכול בחיים חוץ מזוגיות, רק רוצה חיבוק.
החברים כל אחד הלך למשפחתו.
-
Edit
מ מה נשמע אוהבת לקרוא היסטוריה .אנגלית.ספרות.לרוב אופטימית חוץ מהתקופה האחרונה .של קושי בשינה.נהנית מהדברים הקטנים של הטבע.יש לי חתולה.שיודעת לדבר.יש לנו תקשורת טובה.חבר קהילה · 18.3.2020אבי קבל חיבוק. -
Edit הי אבי, סיוט התקופה הזאת, והיא באמת מורכבת יותר למי שלא נמצא בזוגיות... זה קצת הרגשה שכולם הלכו ואתה נשארת מאחור.... אין לי איך לנחם אותך, אבל שולחת חיבוק גדול!
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
אשמח לדעת אם יש אנשים שסבלו מהאכלה בכפיה. וכיום מתקשים לנהל תפריט מסודר.
אני מתנהל על ארוחה אחת ביום, יש לי קצת אישיו ואם לא הייתי מקפיד לא הייתי אוכל עד שהייתי מגיע לתת משקל.
כיוון שאני גבר מעולם לא קיבלתי עזרה מקצועית גם כשהייתי זקוק לה ומכיוון שהבנתי שלא אקבל אני מקפיד לאכול.. הייתי רוצה לקבל קצת שיטות ומתכונים שקל להכין ולבלוע.
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק


היי, קודם כל מזל טוב על הקטנטנה! בתור אישה עם כאב שילדה בשנה האחרונה, אני יכולה להזדהות עם שניכם ;) חשוב לזכור שהמעבר להורות הוא מעבר לא קל ונשמע שהשיח ביניכם דומה לזוגות רבים בשלב הזה, מה גם שיש את הקושי הפיזי שלך. הייתי מציעה שתשאל את עצמך קודם מה אתה כן יכול לעשות ומה לא, לא חייב להרדים על הידיים למשל, אצל תינוקות במיטחברת אפשר לחבק וללטף כשהם לידנו. בנוסף, מציעה לנסות ולחזור לחפש הקלה קלה אצל הרופא, אולי פיזיותרפיה לחיזוק. סליחה על התמונה הריאלית מדי - ההורות לא נהיית יותר קלה במובן של הכאבים - הם גדלים ונהיים כבדים יותר, רצים, מט
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו