בקריסה.... - כמוני

מרים1324 · 2020-04-28T20:54:37+03:00

הי, אני בשבוע מטורף, לא מסוגלת להתמודד כבר עם החיים, נמאס לי, באלי לחתוך את עצמי, אבל מפחדת מהפסיכיאטרית שלי. היא תהרוג אותי. היא התעצבנה עלי היום שהמצב שלי רק מחמיר ושאני לא מתקדמת מספיק- מה אני אמורה לעשות??? זה העהודה שלה- שתמצא דרך, אני לא הרופאה... מאז השיחה איתה ב8 בבוקר, בכיתי שעות, לא מסוגלת לעשות כלום. מרגישה שהיא הכניסה אותי לאטרף של לפגוע בעצמי, ובאלי לעוף מהאשפוז וזהו. (אני באשפוז מקוון) היא פשוט ייאשה אותי בטרוף, וגרם לי להרגיש שהכל חסר סיכוי, כי אם העיפו אותי מהאשפוז הפסיכיאטרי (היא העיפה אותי היום) אז מה כן יכול לעזור לי?? כבר הגעתי לתחתית. והיא לא אמרה לשאר הצוות שהיא מעיפה אותי, הם היו בהלם, והתקדמתי אבל לא כמו שהיא רצתה במרוץ. מרגישה אבודה לגמרי, שומרת על עצמי בכח לא לפגוע בעצמי, ולא מבינה למה? בשביל מה אני נלחמת? החיים שלי גם ככה בזבל, וכ"כ הרבה פעמים כבר ניסיתי להשתקם והשקעתי בזה הרבה, ואני כבר לא מאמינה לדיבורים של- בסוף הכל יהיה טוב, יהיו לך חיים טובים. בינתיים אני בשנות ה20 והספקתי לעבור הכל- כמה מחלות כרוניות שמקשות על התפקוד, בעיה נדירה בעיניים, פגיעה מינית ממושכת בילדות, גירושין מבעל אלים בכל התחומים, ולא כדאי שאני אפרט את כל שאר הדברים שלא תזדעזעו לגמרי. מרגישה שבגילי בצעיר הגעתי ל"שיבה טובה" ונכנסתי למוד של לא אכפת לי, ובאמת לא אכפת לי. לא אכפת לי לחיות. לא אכפת לי למות. לא אכפת לי להיות במוסד לפיגור, בכלא או במוסד סגור. נמאס לי, ואני לא יכולה יותר להתמודד...