חוסר התחשבות!!!!!

סופי88 · 2020-04-24T14:47:51+03:00

מאז הפעם האחרונה שכתבתי פה..הספקתי לקחת מלא כדורים שזה כמובן לא הרג אותי...הספקתי ללכת למיון אחרי שבוע מזה שם לא עזרו לי והציעו רק אשפוז ולא הסכימו לתת לי תרופות..הסברתי שאין לי כי לקחתי כבר הכל כשניסיתי להתאבד ושהם משחררים אותי עם המחשבות שלי!! הצלחתי לדבר שיחה טלפונית עם הפסיכיאטרית שלי שהסכימה לתת לי תרופות אחרות אבל ביקשה כמובן שלא אקח יותר מדי כמו תמיד..וכמו תמיד אני מנסה שלא ומרגישה שזה לא הולך לי...אני רואה את התרופות וזה כאילו שהם שם בשבילי וכאילו שהן קוראות לי ואומרות לי הכל עוד יעבור..קחי אחת..שתיים...עשרה ותנוחי.. הספקתי להיפרד מהבת זוג שלי...אין לי דירה אני שוכרת אחת אבל הייתי אמורה לצאת עד היום ותודה לעמותה שעזרה לי לעוד חודש. אין לי רכב לעבור דירה. אקסית משוגעת שראתה שאני במצב נפשי ורק המשיכה להעליב אותי ולתת להרגיש עוד יותר גרוע. משפחה שאני בקושי מדברת איתה ובקושי שואלים ובאים לדבר כי ידעו שאני בקשר עם בחורה וזה לא מקובל. אני פה יושבת לי לבד...כמו שביקשתי ורציתי..לבד בדירה בת 2 חדרים עם המחשבות שלי ועם הבכי. לקחתי שני כדורי וואבן בתקווה להירגע קצת אבל באמת בא לי למות. יש מלא אנשים רעים בעולם הזה והרוע הגרוע ביותר בא מהאנשים הכי קרובים אליך. בעבר הייתי מעבירה זמן במשחקי מחשב אבל עכשיו המחשב שלי גוסס ואי אפשר לעשות כלום חוץ מיוטיוב ופייסבוק ואתרים. אני יושבת וחושבת..למה יצאתי מבית ההורים שלי ובחרתי להיות בחברת בחורה רעה..למה הייתי כלכך סתומה. עכשיו אין לי בית אין רכב..ויש בעלת בית שכל פעם מבקשת תאריך מדויק מתי אני אצא וכל פעם אני אומרת לה אני חייבת לדבר עם העמותה אם יעזרו לי כי אין לי איפה ללכת! הוסטל ואישפוז זה לא פתרון בשבילי. מפחיד אותי הלבד והלא נודע..המחשבות שלי מפחידות אותי כי כל יום שעובר אני מרגישה שקשה לי עוד יותר לשלוט בעצמי ובמחשבות. אין דרך יציאה מזה. גם עכשיו יש לי עוד חודש בדירה ואני בסדר לשבת לבד..מה שלא בסדר לי זה איך אני משתלטת על המחשבות איך אני משתלטת על רגשי הנחיתות שאני מרגישה כלפי עצמי. אני שונאת את עצמי כלכך שאני לא יודעת איך לתאר את הרגשות שלי אפילו. לא רוצה לדבר עם אף אחד..לא רוצה שאף אחד ישאל לשלומי..לא רוצה כלום. רוצה להיכנס לתרדמת ארוכה ולשכוח שאי פעם "חייתי" ונשמתי.