הדיכאון שלי הוא כמו צל. הוא חלק ממני.
וכמו שכאשר יש אור חזק הצל מתעמם, כך גם הדיכאון שלי מתעמם כאשר אני בסביבת המון אנשים או כאשר אני קונה הרבה דברים ובאמת מצליחה לשכנע את עצמי לשניה שאני מאושרת. אבל זה מחזיק רק לזמן קצר.
אחרי זה מגיע חושך שגורם לצל להיות חזק וברור יותר. חושך שתמיד חוזר להעיב עליי.