BLANK ?: - כמוני

Weirdo · 2020-05-13T00:10:37+03:00

נכנסתי לתקופה די רעה. שוב. כי זה אף פעם לא נגמר הרי נכון ? אחרי שקראתי כמה דברים שאנשים פה רשמו החלטתי לכתוב בעצמי אולי זה יקל ? אני בספק.. אבל גם המעט יעזור. אתם מכירים את האי נחת הזה, שהמוח מבולגן ומפוצץ מחשבות לא ברורות, כאלו שאין לכם דרך להצביע על אחת ולהגיד xyz? שאתם לא מסוגלים להתרכז בשום דבר, אפילו לא בשיח קצרצר ? כאילו האי שקט הזה משתלט ולוקח את האישיות וזה כל מה שיש.. חוסר נחת,לילות בלי שינה ותסכול.. בעיקר תסכול.. אני לא יודעת מאיפה להתחיל, אם בכלל, כאילו הכל הולך ונהיה דפוק יותר הייתי במצב די סטטי לתקופה קצרה, בלי יותר מדי מחשבות, המוח שלי היה פשוט ריק ואהבתי את החופש הזה בניגוד לבדרך כלל... ואז בבום יום אחד הכל התהפך אבל זה לא חדש.. זה תמיד קורה, ההפתעה היא ה"מתי", חיים שלמים שאני חיה בקושי או בצפי לו אף פעם אין רגעים מאושרים לגמרי פשוט כי אני יודעת שהרע עוד מעט מגיע, ומגיע בגלים שהולכים וגוברים עם הזמן סבא שלי, שהיה דמות נורא מרכזית וחשובה בחיים שלי נפטר לפני חודש, אמא שלי הולכת ונשברת ואני ... אני בין לבין.. בין לעזור לה ולתמוך בה כמה שאפשר, לעבוד ולממן אוכל וטיפולים לבעלי החיים האומללים שברחובות לבין עצמי בין האבלות והשנאה העצמית לטיפול בעצמי ולנסות חשפר את המצב אני כבר תקופה חושבת על אשפוז, אני יודעת שאני צריכה את זה אבל אם אעשה את זה אימא שלי תשבר לגמרי, היא לא תצליח לשאת הכל..ואני ? מה אגיד לכולם ? לאן נעלמתי פתאום? ואני מנסה להיות חזקה אני באמת מנסה ולפעמים מצליחה פשוט כי אין ברירה אבל כמה כבר אפשר? אני צוברת וצוברת ומפחדת בסוף לקרוס המון זמן לא שוחחתי עם הפסיכיאטרית שלי בגלל הקורונה.. היא נתנה אופציה לשוחח טלפונית אבל אני לא מסוגלת, לא יודעת למה בקרוב יש לי פגישה איתה פנים אל פנים ואנסה לחשוף את הדברים בפניה ועד אז? נחייה ונראה .. לסיכום ? אין אין אין על במבה יאי