אני בטיפול פסיכולוגי, נאמר לי שאני תופסת את העולם כמו השלב בינקות בו כולם 'מזהים' את הצרכים שלי, את הגבולות שלי – מה נוח לי ומה נכון לי, בעצמם, בלי צורך בתיווך שלי. אני באמת לא מתווכת, לא כ"כ מגדירה לעצמי ולא לאחרים את התחומים הנוחים לי והלא נוחים לי. פשוט נפגעת נורא מהם ומזועזעת כשהתחום שלי נפרץ.

מהו אותו שלב בהתפתחות שלא עברתי עדיין ?

מה ההשלכות של הפגיעה בחסך בו ? ישנן נוספות מעבר לצפייה מאנשים וקשרים?

זה נכון שזה קשה מאוד לעבור קבעון \ שלב שלא עבר באישיות בזמן ?

איזה סוג טיפול הייתם ממליצים לי כדי להתגבר עליו ? מערביים וגם לא..

אש