נועם סתיו

אני בטיפול פסיכולוגי, נאמר לי שאני תופסת את העולם כמו השלב בינקות בו כולם 'מזהים' את הצרכים שלי, את הגבולות שלי - מה נוח לי ומה נכון לי, בעצמם, בלי צורך בתיווך שלי. אני באמת לא מתווכת, לא כ"כ מגדירה לעצמי ולא לאחרים את התחומים הנוחים לי והלא נוחים לי. פשוט נפגעת נורא מהם ומזועזעת כשהתחום שלי נפרץ. מהו אותו שלב בהתפתחות שלא עברתי עדיין ? מה ההשלכות של הפגיעה בחסך בו ? ישנן נוספות מעבר לצפייה מאנשים וקשרים? זה נכון שזה קשה מאוד לעבור קבעון \ שלב שלא עבר באישיות בזמן ? איזה סוג טיפול הייתם ממליצים לי כדי להתגבר עליו ? מערבייםעוד...

היום הבנתי שיש תחושת פגיעות גדולה שאני מחזיקה בגלל חוויות עבר, בכל פעם שמישהו לא פועל בצורה שמדוייקת לי אני מרגישה נרמסת בחוסר פרופורציה למעשה. מרגישה פגיעות אדירה רגש אדיר שמונע ממני להוציא אותו. כי הוא נורא טעון הרבה יותר מהסיטואציה. ככה בכל יום אני מוצאת את עצמי מנסה לג'נגל בין רגש העבר לסיטואציה הנוכחית. יש לכם טיפים איך לזהות את הפגיעות הזו בנפרד ממני ככה שבסיטואציות שלהיום יום אצליח לעשות הפרדה ? (אילו שאלות מכוונות שיכירו לי את הפגיעות) או גם טיפים איך לא להאמין לתחושה הקשה שעולה כשנפגעת. תודה רבה !

אני סוחבת דיכוי 23 שנה של התוקפנות שלי בגללו כל הרגשות שלי שטחיים, וכך גם הקשרים שלי.. ותחושת הלבד לא מניחה. לכל זה מתלווה תחושת לחץ פיזי קבועה ומעיין חרדה שלא מניחה. כל שנה אני מגלה שברחתי מחדש מההתמודדות איתה - תוקפנות יש לי תוקפנות שלא יודעת לצאת. לפעמים היא משכנעת אותי שכולם תוקפניים כמוה ואז היא עושה לי פדיחות ומוזרה לפעמים היא מכחישה את קיומה ונותנת יותר מידי, יותר מידי רק לאחרים לפעמים היא כל כך מכאיבה לי ומאשימה אותי על זה שדיברתי איתה לפעמים היא משכנעת אותי שהיא לא יוצאת כי היא חזקה ובוגרת כל כך אשמח לשמוע למה עוד...