יותר נכון הועזבתי. בעלי די גייס את כל המשפחה נגדי, עלו אלינו לרגל שאצא שאעזוב ואשאיר את הילדים במקום שהם מכירים עם הערכים שהם מכירים בבתי הספר, עם הסבתות. עברתי לחברה בבית שמש.
מחפשת את מקומי בעולם הזה מחדש.
אין טיפה אחת של אמונה, זאת האמת.
ואין לי מושג מה בעצם יש בי.
הכל רעד לי מתחת לבירכיים.
העולם התהפך עלי. אני הפכתי.
השארתי את הילדים מאחור.
היחיד שאיתי בקשר הוא הבכור שגם מרגיש כמוני … בלי אמונה עם הרבה שאלות.
הוא ממריד את כל שאר האחרים ובעלי מאד מאד כועס עליו כי הוא מפחד שהוא ימריד את כולם מהדת.
לבשתי מכנסיים והעולם לא נחרב. בקרוב