היי , צריכה עזרה להבין מה אני בעצם מרגישה לגבי אוכל

Op · 2020-11-06T17:59:17+02:00

אני כבר בערך 5 שנים מתאמנת ואוכלת בריא , חשוב לציין שעד גיל 18 בערך לא ידעתי מהו אורח חיים בריא , גם אז זה לא היה נפוץ כמו היום .היום יש יותר מודעות, זה התחיל בצבא וכן כמו רוב הבנות פתאום הפכתי מודעת היו כמה הערות שגרמו לי להבין שאני צריכה להתעורר ולהחזיר את עצמי למסלול , וזה מה שהיה בהתחלה הכל התנהל טוב נעים תחושה טובה באוויר מוטיבציה , הנאה מאימונים , הרגשה של קלילות , מחמאות , סוג של הגשמה עצמית שכזו , עד ש.... היו חגים והייתה שוב ״חריגה״ אקרא לזה , של קילו בערך (ההרגשה הרעה לא איחרה לבוא ומשהו בי השתנה ) אני מאד פרפקציונסטית התחלתי לספור קלוריות ולרדת במשקל היו ימים שהייתי אוכלת ממש קצת ובכל זאת מרגישה חוסר נוחות , ראיתי את כל האנשים שסביבי שאוכלים ולא הרגשתי בנוח לאכול ליד אנשים הרי אני באה להציג תמונה מושלמת , רצה לי בראש המחשבה של אין סיכוי שאחרי ארוחה אני אקח עוגיה זה פשוט ״לא תקין ״ ״ זה משמין ״ - אנשים תופסים אותי כמודל להשראה לחיקוי החלום שלי זה ללמוד מדעי התזונה ולעזור לאנשים .... עם זאת אני לא מצליחה לעזור לעצמי , הייתה לי תקופה בה הייתי בשיא שלי לא הייתי בתת משקל מוגזם הייתי במשקל המושלם בשבילי מבחינה חיצונית פשוט הייתי כמו שאני אוהבת אבל זה לא החזיק מעמד הרבה זמן , כי אני כיום מסכימה לעצמי יותר....(אני לא נשקלת אף פעם מאז אותה שקילה ), אני לא מצליחה לנתק את המחשבות על אוכל על כמה אכלתי למה אכלתי ,הייתי רעבה או סתם תחושה של בא לי, בזמן האחרון גם שמתי לב שכשאני משחררת ואוכלת טיפה יותר או שמגיע סוג של בולמוס אני מרגישה ממש לחץ , שהדופק שלי עולה , אני גם מאוד ביקורתית כלפי עצמי מרגישה גועל , כעס , אכזבה אני כבר ממש אובדת עצות אני לא יכולה לספר על זה למישהו ולהראות להם שאותה בחורה שמאמינה באורח חיים בריא ובספורט חושבת בצורה כל כך לא בריאה ונכונה , אני רוצה להרזות אבל אני גם רוצה להפסיק לשים את האוכל כמרכז חיי , יש לי דברים הרבה יותר חשובים להתעסק בהם , אשמח לעצות בבקשה