מאובחנת עם הפרעת פאניקה. איכות חיים ירודה. למרות הכל אף פעם לא עשיתי הנחות לעצמי, עבדתי בשתי עבודות, עומס מטורף,הרבה בדידות..ללא קשרים חברתיים. לאט לאט נעשיתי כבויה, מדוכאת, התקפי חרדה גדולים שממנו ממני להגיע לעבודה כי באחת הפעמים שם קרה ההתקף.
אחכ הייתי זקוקה בממוצע לשני ימי מחלה בחודש כי פשוט לא יכולתי לתפקד,דיכאון..בקושי קמתי מהמיטה. כל יום היה מלחמה כדי להצליח להגיע לעבודה ולשחק אותה שהכל בסדר.
אחרי טיפול פסיכולוגי של 8 שנים החלטתי להפסיק כי התעייפתי..וההתקפים לא עזבו אותי.
בגלל ימי המחלה שלי המעסיק החליט לפטר אותי,ככה בכזאת קלות,