היי, קוראים לי שקד, לצערי אני גם חלק מקהילת הפרעות אכילה.
לאחרונה ההפרעה שלי התגברה, כל פעם שיש לי בולמוסים אני מרגישה ככ רע עם עצמי, אני לא נכנסת לשיעורים בזום, אני מרגישה ממש לבד, אף אחד מהקרובים שלי לא יודע על זה וגם אם אני אספר (מה שכנראה לא יקרה בזמן הקרוב) אף אחד לא יבין אותי או איך אני מרגישה.
אני לא רוצה לגזול מהזמן שלכם ואני לא באמת יודעת איך זה דיכאון אמיתי אבל בזמן האחרון אין לי מצב רוח לשום דבר, החברים שלי אומרים שגם הם ככה ושזה רק בגלל המצב (הסגר והקורונה) וביחד עם גיל ההתבגרות זה יוצר סוג של דיכאון, אבל הם לא באמת יודעי