יש תקופות שיותר, יש תקופות שפחות. כבר מעל שבוע שאני מרגיש ניתוק (לצערי הוא לא חדש לי), וכן גם חרדה ולחץ סביב שאלות קיומיות. האמת שהרבה זמן לא חוויתי את זה בתדירות כזו, זה יותר מעצבן ומציק ממה שזה מפחיד. להוסיף כדור/לעלות מינון פשוט לא יקרה, ניתן לזמן לעשות את שלו, נלחם, נתמודד ובעזרת השם נצא מזה. אני לא אתן לזה לשבור אותי, נגמרו הימים. מי שבאמת לא חווה ניתוק שהעולם נראה מוזר, ולא אמיתי, לא יודע מה זה סבל אמיתי – פשוט סיוט. פרקתי:) בתקווה לשנה אזרחית בריאה יותר נפשית ופיזית לכל האנשים היקרים והאהובים פה.