רוב החברים שלי לא בעיר שלי ואני מרגישה ממש ממש לבד ורוב הזמן אין לי עם מי לדבר
דיכאון וחרדה
קהילת דיכאון וחרדה בכמוני הנה קהילה תומכת למתמודדים עם חרדה ודיכאון. כאן תוכלו להיעזר בקהילת עמיתים חמה ותומכת, ולספר על הקשיים הרגשיים והפיזיים בחיי היומיום, על הטיפול התרופתי וההתנהגותי ותופעותיו, וגם על ההתקדמות ועל הרגעים החיוביים שבדרך. בנוסף תוכלו להתייעץ עם פסיכיאטרים ופסיכולוגים מומחים, לקבל טיפים ותמיכה במהלך הדרך.
הי. לוקחת סימבלטה (30 מ״). לאור כאבי ראש כרוניים הומלץ ע״י נוירולוג לקחת אלטרול (1.25 מ״ג). קראתי כי השילוב עלול להיות בעייתי. אודה להתייחסותכם
בברכה.
מדריכים בנושא
אני לא מצליח להירדם עד שאני עייף מת ואני רואה את השמש זורחת , כל פעם שאני מנסה להירדם אני מתחיל לחשוב מחשבות רעות בלי סוף אני לא מצליח ליהיות במקום שקט בגלל שזה גורם לי לחשוב יותר מידיי אני חייב רעש וסרטונים ברקע כדי לא לצאת מדעתי בעיקר בלילה שהכל חשוך ושקט ואני לא מפסיק לחשוב אז אני חייב לישון עם איזשהו סרטון
איך יודעים מתי חרדה כבר דורשת טיפול מקצועי ולא תחלוף לבד כי אני כבר לא יודעת מה לעשות
-
3 תגובות
שמתי לב שבעקבות האירועים הטראומטים שעברתי גם אם עברו מעל 4 שנים. כשאני למשל מנסה להרכיב מצלמה חדשה שקניתי הזכרונות מהעבר צפים לי ,ואני לא מרוכז
האם קיים טיפול לדברים כאלו?
-
1 תגובה
האם ציפרלקס יכול להעלות רמות סוכר אצל סוכרתיים (במינון 2.5 מ"ג וגם אח"כ כשעולים עד 10).תודה
-
2 תגובות
-
חדשות בנושא
אני בן 24 מתמודד עכשיו עם אבל של קרוב משפחה נוסף ששם קץ לחיים שלו
ונכנסתי לדאון רציני אני בן 24 בלי חברים בכלל מרגיש בודד מאז ומתמיד קשה לי להבין קודים חברתיים והורים שלי עם כול הכבוד אליהם על הרצון לעזור לי מאוד כובלים אותי
אני בצומת דרכים בה אני מנסה להשתחרר מ"חיבוק דוב" שלהם ולעבור לגור במקום חדש ורחוק מהם ולהתחיל את חיי מחדש ואני כולכך מפחד אני לא יודע איך ובמה להתחיל ראשון
אני לוקח נוגד חרדה טבעי (נרבן) במשך כשבוע וזה פשוט מעייף אותי
אני רק רוצה להכיר כמה חברים עיניים שלי מפוצצות בדמעות אחרי שנים שלא בכיתי
אובחנתי לא מזמן עם AD
-
1 תגובה
אני בת 62 בפנסיה מוקדמת, לא מרגישה משמעות .. כל היום בדידות ועצבות. לא רוצה לטןס לחול. עצוב לי שלבן דלי ובת זוגו אין ילדים..אולי אל הורים מבחירה..לא משתפים למה.
כשהיתה מלחמה ואזעקות ואולפנים פתוחים נתן לי מרץ..ארגנתי את הממד, עשיתי משלוחים .לא הרגשתי דכדוך או עצבות.. היה לי ענין .איך שנגמר שוב ההרגשה הרעה . המלחמה נותנת לי לגיטימציה להיןת בשקט בבית וכך גם בסגרי הקורונה היתי הכי מבסוטית. אני יכולה גם ככה להיות בשקט..אך הגורמים החיצונים..נותנים לי לגיטימציה להיות במצבי..בלי לשאול...אולי תלכי לחוג...אולי תלמדי משהו.. אני לא בן אדם של הת
-
5 תגובות
-
- אני חווה כבר כמה ימים עומס רגשי ונפשי קשה ומעיק
-
2 תגובות
בלוגים בנושא
