תחשבו לרגע על עולם שהכל בו אותו דבר כמו אצלינו, חוץ מדבר אחד.
מה שונה בעולם שעליו אני מדבר?
עניין ההרגל הוא מה ששונה שם.
בשונה מהעולם הזה, שבו אנו מתרגלים לכל דבר טוב שנוסף לחיינו, ומשתעממים ממנו במהירות, שם הם לא מתרגלים.
הם ממשיכים להינות ולשמוח ולהתרגש מכל דבר שהם מקבלים, עד שכבר איננו עוד, ואז הם ממשיכים להינות מהזיכרון שנשאר ממנו.
אם זה נעליים, הם ישמחו בהם כל יום כאילו היו חדשות, כנ״ל אם זה היה רכב, דירה או משקפיים.
לסיכום
שם ממשיכים להינות מהדברים הטובים עוד ועוד עד אין סוף – ממש כמו שאצלינו הבעיות הקטנות ממשיכות וממשיכות להטרי