מצאתי שמצב הדיור של האדם, האם הוא בעל דירה, האם הוא שוכר, האם הוא מסולק מהדירה שהוא שוכר?. זה קשור באופן הדוק לנטייה אובדנית, ברמה אוניברסלית, עד פי עשר על פי תצפיות ומחקרים. ולכן, אני טוען שהזכות לקרקע אישית, אשר נגזלת מהאדם על ידי תאגיד המדינה, היא פשע בלתי נסלח. ובמיוחד קק״ל, קרן פרטית שנגזלה בכוח הזרוע והשחיתות המערכתית מידי העם הנרדף ששב לארצו
תחשבו לרגע על עולם שהכל בו אותו דבר כמו אצלינו, חוץ מדבר אחד.
מה שונה בעולם שעליו אני מדבר?
עניין ההרגל הוא מה ששונה שם.
בשונה מהעולם הזה, שבו אנו מתרגלים לכל דבר טוב שנוסף לחיינו, ומשתעממים ממנו במהירות, שם הם לא מתרגלים.
הם ממשיכים להינות ולשמוח ולהתרגש מכל דבר שהם מקבלים, עד שכבר איננו עוד, ואז הם ממשיכים להינות מהזיכרון שנשאר ממנו.
אם זה נעליים, הם ישמחו בהם כל יום כאילו היו חדשות, כנ״ל אם זה היה רכב, דירה או משקפיים.
לסיכום
שם ממשיכים להינות מהדברים הטובים עוד ועוד עד אין סוף - ממש כמו שאצלינו הבעיות הקטנות ממשיכות וממשיכו
הייתי מעשן קל-בינוני
אחרי הרבה ניסיונות שבהם תמיד חזרתי לעשן, מה שעזר לי זה לראות את הסרט של אלן קאר, השגתי אותו בטלגרם.
ועקרונות גמילה נוספים שלמדתי וישמתי.
ואז עם הרבה נכונות תפילה ואמונה, כשהייתי מוכן, החלטתי שכשאני מתחיל עבודה חדשה אז אפסיק לעשן.
כי הכי קל לקבע הפסקת עישון כשעושים את זה יחד עם שינוי משמעותי נוסף.
ככה אמרתי וככה עשיתי, תוך לא הרבה זמן מתחילת העבודה ההיא, הפסקתי לעשן ולא חזרתי.
ידעתי שהחודש הראשון יהיה קשה והכנתי את עצמי לזה. והוא עבר ולא עישנתי מאז אפילו שכטה אחת.
הי יקר, יש הרבה שעושים זאת. הדרך הטובה ביותר להתמודד היא ללכת לטיפול התנהגותי שיעזור לך להתמודד עם הנושא. אגב, אני עצמי פטרתי לי הרגל של משיכת עור השפתיים באמצעות משיחה של השפתיים היבשות בשפתון מתאים ובפעם אחת כשהייתי צעירה מאוד ולמדתי לבחינות פשוט שמתי פלסתר על הפה - נגמלתי באותו השבוע.
לך ממליצה ללכת למישהו שיעזור לך להחליף את ההתנהגות הזאת באופן התנהגותי אחר שלא פוגעני....בהצלחה.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו