הכותרת שאלה מה אני רוצה להגיד- מה באמת? אני מרגישה חלולה ממש מתפקדת וצוחקת והחור השחור בפינם בולע עוד ועוד חלקים ממני.
היום אחותי בכתה מולי ואני צחקתי- לא בכוונה לצחוק, אני אפילו לא יודעת למה צחקתי… סתם לא ניסיתי לחשוב על זה באותו רגע…
בזמנו, כשאבחנו שיש לי דיכאון חשבתי שזה הסו של הדרך החשוכה אבל עכשיו הרופא שלי בבידוד אז אין לי תרופות ובגלל שנשבעתי לחבר שלי שאני לא אתאבד לא משנה מה אני לא חיה ולא מתה~ מה אני יעשה? אני מיואשת מכדי לנסות למצוא את התקווה שכל כך מנסים לשכנע אותי שקיימת, התעייפתי מהמרוץ העגום אחרי השמחה ונמאס לי לראות את