אני כועסת על עצמי, הייתי אמורה ללכת לישון, למה לא הלכתי לישון ?
לא יודעת.
אם כבר אני ילדה רעה למה שלא אכתוב כמה תובנות שהבנתי, כשישבתי בחושך, לבד, בשעות הקטנות של הלילה.
נתחיל בזה ש… נמאס לי,
נמאס לי שהם בוחרים בשבילי רק כי הם "גדולים".
מי נתן להם את הזכות להחליט מה אני אעשה בחיים ?
מה, לי אסור להחליט בשבילי ?
ואם אני לא רוצה להיות מתכנתת ?
אה, שכחתי, אין לי זכות דיבור בעניין.
או באופן כללי, באף נושא.
צודקים, אני אשב בצד ואשתוק,
גם ככה אני לא אומרת שום דבר טוב.
צודקים, אני לא עוזרת בבית,
כמה נוח פשוט להתעלם מהעובדה שאני מגדלת כמעט לבד