מיה הייתה ילדה קטנה
שפחדה מהעולם הגדול
היא גדלה מוגנת, בין קירות הטירה שלה.
מדי פעם היא ניסתה לברוח.
ואז בלילה, בחסות השקיעה.
היא רצה אל בין העצים, מפוחדת, לגמרי לבדה.

הם הזהירו אותה "אל תלכי לשם יש שם יצורים, שמתחבאים בחשיכה".
אז משהו הזדחל לכיוונה.
זה לחש לה: "אל תדאגי רק עקבי אחרי לכל מקום, לפסגות ההרים, לשדות, לעמקים אני אגשים את כל חלומתיך רק תני לי להכנס"

היא ידעה שהיא הופנטה,
מתנודדת על גבול האפלה.
לפתע זה נשבר,
והיא התעוררה,
שוב.

אז היא רצה.
ללא הפסקה.
התחילה לזעוק "האם יש מישהו אי שם?!
בבקשה תעזרו לי!
בואו לחלץ אותי".
מאחוריה