היא ניצלה אותי וזרקה כאילו אני טישו

imdealingwithit · 2021-09-11T16:09:20+03:00

איך יכולתי לתת לעצמי שוב ליפול בפח? שוב לתת אמון דווקא באדם שהכי לא מגיע לו? ככה זה מתחיל- פיצצה אותי באהבה מזויפת על ההתחלה! כל היום חיזוקים וברכות ועידוד של - תמשיכי להיות ככה זה בדיוק מה שאני צריכה. אני מאוד אוהבת להיות בשביל אנשים, להקשיב, לתמוך, לחזק. אני עושה את זה מבלי להטיף אחרים ומבלי לנתח אותם יותר מדי, אבל היא ניתחה אותי על ריק! אפילו לא התאמצה להכיר אותי ולשאול אותי שאלות על עצמי, אפילו שאלות קלילות. כל הזמן דרמה ושליליות בהסוואה של חיוביות. קודם האקס אחרי זה המקום שהכרנו בו הוא חרא ולא טוב ואז כל האנשים בחייה הם חרא וזבל והיא צריכה להיזהר מהם. אז שתקתי והקשבתי וחיבקתי ותמכתי, אפילו לא חשדתי כי האמונה שלי היא שאנשים הם טובים בליבם. האמנתי שאין לה כל כך עם מי לשתף את כל המחשבות שלה אז הקשבתי לה באהבה. בקושי דיברתי על עצמי בקושי שיתפתי. עד שיום אחד רציתי ממש לשתף אותה במשהו, להיות פגיעה, טיפה! שיתפתי אותה ומה קרה? פתאום אני החרא ואני השלילית! ופתאום כל הזמן שהקשבתי והייתי בשבילה לא שווה כלום! יום אחד לא דיברה איתי בקושי ורק פקפקה בי שאני לא יודעת על מה אני מדברת. שאני מושפעת מדברים לא טובים עדיין וצריכה להיות יותר מישהי אחרת. פתאום אני לא טובה מספיק בשבילה. יום אחרי היא יצאה עלי שאני רעה בשבילה ואני משפיעה על האנרגיות שלה לרעה. אז היא יצאה עלי וניסתה לתרץ אחרי זה יום שלם ויומיים אחרי היא שיחקה את משחק השתיקה ואמרה שהיא עסוקה. אמרתי לה אני צריכה ספייס והיא ב2 מילים שחררה אותי בקלות דעת ואפילו לא היה לה אכפת! כמעט חודש אחרי שלחתי לה הודעה שמסבירה איך אני מרגישה. ומה היא עשתה? ענתה תשובה מזלזלת שלא אומרת כלום אז התעקשתי שתאמר משהו, אז היא אמרה שאני מביכה כאילו אני עשיתי לה טובה, זלזלה בי וברגשותיי. ריככתי קצת את הכל וזה הפך להינה כאילו אני טיפה אשמה כי לי יש בעיה עם אנשים. שבוע אחרי שלחה לי הודעה שהיא מצטערת ועכשיו היא מבינה. הסבירה הכל. אבל אני לא הרגשתי מאה אחוז עם כל זה. איכשהו היא גרמה לי להרגיש קצת אשמה למרות שבדרך שהיא ראתה את זה עזרתי לה לחזור לאקס שלה. היא האשימה שהמקום שהיינו בו השפיע עליה, אבל זה לא מדויק. המידע שהיא קיבלה זה בדיוק איך שהיא רצתה לראות אותו. היא הפכה את זה ל-כל העולם נגדה והיא היחידה שנורמלית. היא זאתי שאנטי אנשים אחרים כי איכשהו למרות שהיא אומרת שהיא כל כך חיובית, היא זאתי שרואה את הרע באחרים בתכלס! אז כן היא ניצלה את האהבה שלי את החיבוקים שלי את האמפתיה שלי. עכשיו אני אמורה לסלוח לה? איך זה אפשרי?! בנאדם שתוך חודש וחצי התהפך עלייך אתה אמור לסלוח לו? אז שלחתי לה הודעה ביקשתי ממנה תעזרי לי לסלוח לך, תני לי לספר את הצד שלי בסיפור הזה תשמעי אותי פעם אחת. והיא ענתה בצורה מזלזלת שהיא עשתה המון ומספיק בשבילי אז איך בדיוק אני עכשיו צריכה לסלוח לה? כאילו פתאום היא המלאך והיא אמרה סליחה במידה והיא פגעה בי. גלגלה לי עיניים באימוג'י (ממש בוגר מצידה) היא הרי אוהבת לקרוא לעצמה חכמה כמו זקנה. כאילו היא גילתה את כל החוכמה שבעולם כשהיא בעצמה אפילו לא עברה את גיל 30. היא חסמה לי את הזכות להביע את עצמי והיא זילזלה בי? אז חסמתי אותה מכל הפלטפורמות מכל מה שהיא עלולה ליצור איתי קשר שוב ולזייף "אני מצטערת" שוב. אני עדיין רואה את הטוב באנשים אבל אני יותר זהירה. עוד מישהו לקח ממני עוד יותר את התמימות שלי. תודה רבה על השיעור. עכשיו אני עוד יותר יודעת ממי להיזהר וממי לא. מיהם החברים האמיתיים? אלו שיפוצצו אותך באהבה עד שיימאס להם ממך ואז ישחקו בך ויזרקו אותך כמו איזה נייר טואלט? או חברים אמיתיים שיסכימו לדבר על דברים פחות נעימים, יסכימו לפתור בעיות, חשוב להם לתקשר בצורה עמוקה עם אחרים ולא רק על עצמם. החברים האמיתיים שיתעניינו בך באמת, ימצאו דברים משותפים, ידברו איתך על הכל. ואם הם לא מסכימים או לא מרגישים בנוח עם משהו אז הם ידברו איתך ויהיו ישירים ומכבדים!