קשה לי מרגישה שקופה

Feker Libi · 2021-09-23T00:18:55+03:00

אני מרגישה כמה שאני מנסה להתגמש בחיפוש עבודה ולחפש תחומים אחרים אני לא מצליחה למצוא לא במפעל מוגן או במקום ללא ניסיון או ידע. רציתי לעצב בתכשטנאות ויש מפעל מוגן אבל לא ביישוב שלי אלא רחוק יותר וללמוד צריך כסף ומאיפה אני אשיג כסף? אני חיה מקצבת ביטוח לאומי. אומרים לי להתפשר, המתאם טיפול שלי הציע לי לעבוד בעבודות פשוטות במפעל מוגן או במלצרות בבית קפה, לא רוצה להיות המסכנה, החולה, שחיה מנדבות מהמדינה, אבל מרגישה שהמדינה לא מקדמת יותר מידיי את המתמודדים, ובכלל את בעלי המוגבלויות. חשבתי גם להכנס למטבח במסעדה טבעונית אבל אין ביישוב שלי. יש לי את החרדות והקשיים שלי, כנראה יש לי אגרופוביה למרות שלא אובחנתי ועם הקורונה זה רק החריף עד כדי כך שאני לא מצליחה לצאת מהחדר, חזרתי לנסוע במוניות, לא יוצאת לבתי קפה ולטייל ולהכיר את נתניה, אפילו לחגוג את השנה החדשה מול הים עם ההוסטל לא יכלתי לצאת והעדפתי להיות בחצר במשך שעתיים. הייתי פעם פעילה, הייתי הולכת לים, לבתי קפה, פעם ישבתי עם חברה שגרה קרוב אליי בבית קפה ונהנתי, ישבתי גם עם חברה אחרת לארוחת בוקר. גם היו לי יותר שיחות ואוזן קשבת, בהוסטל הזה דואגים רק לשיקום ולתפקוד בהוסטל עם התורנויות, המטלות ומקלחות. הכל בגלל שמשרד הבריאות החליט להעביר אותי הוסטל, מישהי במצב יותר גרוע, לא הולכת לעבודה, מתקלחת פעם בשבוע ולא הייתה עושה תורנות אם לא היו מזכירים לה נשארה שם. ועכשיו אני סובלת גם בגלל חוסר הקשבה ותקשורת וגם בגלל דיירת שמכניסה אותי לחרדות. לא נכנסתי לחרדות ולתחושות נוראיות עד שעברתי לפה. והמתאם טיפול שלי יודע מה אני עוברת איתה ולא חושב לשוחח איתי אלא רק דואג לשיקום ולתפקוד שלי בהוסטל, כמו כל המדריכים שהדבר הראשון שהם עושים בבוקר זה לשלוח אותי להתקלח כאילו אני ילדה קטנה. לצערי גם נודף ממני ריח רע בקלות. וגם לא יכולה להשתמש כרגע בדיאורדורנט כי נהיה לי גירוי בעור. מקפידה לשים קרם גוף עד שאלך לרופא עור שישים לי משהו. גם הגיינה הלקויה היא מהסימפטומים של הפרעה נפשית אצלי. יש לי כמה הפרעות לצערי וגם מאובחנת בpdd.