כל מי שחולה במחלה הזו בא קומפלט עם דכאון כבד. העתיד היחיד שעל השולחן זה לחיות חיי גיהנום. לילות חסרי שינה, כאבים, דימום, צלקות מחרידות, שנאה עצמית, תרופות מיום האבחון ועד הקבר. ביקורים בבתי חולים, רופאים שרק רוצים שתעביר את הכרטיס קופה. המחלה לא פוגעת באיכות החיים – היא מעלימה את החיים.

אין לי עתיד. להכנס למיטה ולהרקב זה הטיפול, וקפיצה מהחלון זה התרופה. בהצלחה לאלו שמחליטים להלחם, אני עייפתי.