לא פה

יש לי צלקות בזרועות ובצוואר מניסיונות התאבדות בעבר, משתמש בשמן וזה עוזר קצת, אבל בעיקר משתמש בשרוולים וצעיפים בחורף. יש טיפול לזה?

כל מי שחולה במחלה הזו בא קומפלט עם דכאון כבד. העתיד היחיד שעל השולחן זה לחיות חיי גיהנום. לילות חסרי שינה, כאבים, דימום, צלקות מחרידות, שנאה עצמית, תרופות מיום האבחון ועד הקבר. ביקורים בבתי חולים, רופאים שרק רוצים שתעביר את הכרטיס קופה. המחלה לא פוגעת באיכות החיים - היא מעלימה את החיים. אין לי עתיד. להכנס למיטה ולהרקב זה הטיפול, וקפיצה מהחלון זה התרופה. בהצלחה לאלו שמחליטים להלחם, אני עייפתי.

המוח מנסה ומצליח להזכר ולשלוף כמות רבה של זיכרונות כואבים. הזיכרונות, במצטבר, ממוטטים אותי. הם גורמים לי לחוות רגשי נקמה, כעס ויאוש. גרוע מכך, יש לי הרבה להפסיד במקרה ואחליט לסיים הכל, אך ככל שהשנים עוברים אני מרגיש כי יכולת השליטה שלי נעלמת וכי אני מוכרח לסיים את הפרק שלי פה.