האמת היא שהרבה זמן לא כתבתי…. נראה לי שכבר אין לי את הזכות לבקש עזרה או אפילו לבכות וחהתאבל על המצב שלי, אני יודעת שזה נשמע מוזר וגרוע אבל לא ממש אכפת לי ומבחינתי תמשיכו ותעברו על הפוסט הזה…
תמיד ידעתי שאני אנוכית ומרשעת /רשעית או איך שלא אומרים את זה, אני מאוד טריטוריאלית ולכן אני ממש מתעצבנת אם מישהו נכנס לי לחדר אם אני מנסה לישון או ללמוד ובגלל שאני לומדת הנדסת תוכנה שזה המון שעות ועבודה אני מוצאת את עצמי דוחפת החוצה הרבה יותר מהמצופה את אחים שלי מחוץ לחדר. כשעברנו חדרים הסכמתי שאחיםם שלי יכנסו לחדר אבל לא ציפיתי מהם 'לגור' בו כל ה