ההצעה שלי אומרת כך:
החיים במהותם הם סבל
סבל מתמשך
של רצונות
של אכזבות
של העדר
של קנאה
של כאב
של שיממון
כל אחד ישלים את החסר..
עכשיו להפנים זה החיים מעצם מהותם!!!
אממה שרוב האכלוסיה לא מרגישה כך
1. כי היא עסוקה שזה אומר עסוקים בעבודה משפחה ושאר עיסוקים שבעצם לא נותנים לנו לחיות
2. כי משתדלים לברוח שזה אומר לדיאטות ספורט לימודים פוליטיקה ועוד
אבל כל מי שלא עסוק ואין לו טרדת קיום ומשתדל לא להישאב לבריחה כלשהי מרגיש את ההרגשות שצויינו למעלה
ואז האדם מגלה שזה החיים הוא נכנס לדיכאון וחרדות והמסתעף, ואז מנסים לעודד אותו לתעסוקה או לבריחה
מיש