יש כאן מישהו שאשכרה טיפול פסיכולוגי הצליח לעזור לו איכשהו?

איך זה שבנאדם מדבר במשך שעה כל שבוע על אותם הבעיות שלו- אמור לעזור לו לצאת מהקשיים הללו??

אז נכון.. אומרים שלדבר את מה שעל הלב, להציף דברים, ולהיות מודעים לעצמינו ולאיך (ולמה) אנחנו מפרשנים ומגיבים- זה חלק בהחלמה וכו וכו…
אבל עד כמה אפשר לדוש בזה???
מה התכלית? מה השלב הבא?
איך התמקדות בכל מה שרע מהלידה עד עכשיו אמור להוביל אותי להיות אדם שמח ומתמודד? במקום רק להנכיח כמה שאני שרוטה?

(*אומרת מראש- אני יודעת שזאת תודעה קורבנית ולא נכונה, אבל הרגש לא מסכים עם השכל)
אני לא זקוקה לב