לא הבנתי, אז מה עושים?
– משטרה? לא.
– מד״א? רק אם כבר פגעת בעצמך מספיק כדי להצדיק צורך בהתערבות רפואית.
– פסיכיאטרים? עובדים תחת מגבלה משמעותית של עומס על מערכת בריאות הנפש.
– מחלקות האישפוז לנשים (עם C-PTSD)? יש (למיטב הבנתי) רשימות המתנה ארוכות.
– מוקדי סיוע? יכולים להציע עזרה מוגבלת ונקודתית בלבד.
-אז מה כן?- השוטר, כמו שאני מבינה את זה, לא הרג אותה לבד. היו לו שותפים… מכל רוחבה ועומקה של המערכת.
זה מאוד מלחיץ להבין שהיא זעקה לעזרה, נענתה ברשע ואטימות, ולמרות שהיא לא רצתה למות, רק להפסיק את הכאב, הניחו לה למות. היא התחננה על חייה,