סיימתי אשפוז הרגשתי, חשבתי כי התגברתי על אותו אויב מר – הפרעת האכילה.
אבל לא כמו דיירת מוגנת בביתי שאין אפשרות לפנות כך למרות אין ספור נסיונות סילוק הופיעו שוב סימפטומים, כמה כואב קשה ומתסכל.
עכשיו במגרש הפרטי שלי אני מתמודדת לבד ומבקשת אם אפשר לכתוב מה יכול להחזיק את ההישגים שכן השגתי כבר,כיצד קמים מנפילה כואבת ואיך ממשיכים לאהוב למרות הסבל.