כתבתי את זה לעצמי לפני שנתיים וזה עדיין צובט את הלב לקרוא:
אם היו מבקשים ממני לתאר את אבא שלי בביטוי אחד הייתי אומר שהוא "אביר על סוס לבן":
– הוא חזר מהעבודה וסיפר לי על היום שהיה לו. איך כשהלך על החוף בהפסקה, מישהו חטף תיק מאישה מבוגרת והתחיל לרוץ מול העיניים שלי ושל רבים אחרים שהיו שם. רק שאבא שלי התחיל לרוץ אחריו וכשהשיג אותו וגילה שאותו אדם רעב ללחם, נתן לו 100 שקלים והחזיר את התיק לאישה.
– אבא שלי היה מתקשר ומדבר עם ההורים שלו כל יום ופעם בשבועיים הלך לישון אצלם כדי שלא יהיו לבד.
– אבא שלי אף פעם לא טעה בהכנת הסנדוויצ'ים לבית הספ