אני מאובחנת עם פוסט-טראומה כבר עשרים שנה,קבעו לי אחוזיי נכות שהם יחסית נמוכים ואני רוצה לערער . החשש והטראומה שנשארו לי מהוועדות הקודמות גורמות לי לעצור ולהימנע מהצעד הבא. הפסיכאטרים שיושבים בחדר ומשפילים בלי בושה,השאלות החודרניות והפוגעניות ששאלו אותי כמו אם עשיתי ניתוח אף ועצמות לחיים .. לא אשכח זאת לעולם ,ולא ייתכן שזה מה שיקרה בוועדות האלה ,הכוח שלהם מול החלש וכמובן האינטרס שלהם לא להעלות את האחוזים מכעיסה אותי ,אין לי את "הקול"והכוחות להילחם מולם.למרות זאת יש לי תיעוד של הכל כולל אישפוזים ועוד חומר שלא אפרט כאן.