מאז ילדותי דבר עיקרי שהמשפחה שלי החדירה בנו זה הכרת הטוב לחיילי צה"ל.
ולעתים קרובות ראינו הילדים כיצד ההורים שלנו עושים מעל ומעבר למען חיילים.
בין אוכל לחגים ובין אירוח חיילים בביתנו בחגים כאשר הם רחוקים מהמשפחות.
הבית תמיד פתוח לחיילים הזקוקים לכך.
בזיכרוני קראתי ספר בשם פצוע קל (השנה יצאה גרסא חדשה בשם ורטיגו אם איני טועה) בספר מתואר סיפורו האמיתי של חייל במלחמת לבנון. בספר מתארת הסופרת את מראות אותו חייל בצורה שלראשונה בחיי הבנתי כמה אני לא מבינה, ולכמה אסירות תודה אנחנו מחויבים כלפיהם ולקרוביהם.
בשנה האחרונה משפחתי התיידדה עם ניצו