אז הנה ניסיתי. פתחתי וכתבתי. נכון שהיה סך של זמן של מעט הקלה ושחרור אבל עכשיו הכל צף וחונק בצורה לא רגילה. כי נתתי לכאב מקום ואין לי את הכוח לעמוד מולו. מאותו רגע אני מרגיש מפורק. עייף. מותש מההתמודדות. בדרך כלל אני בורח, רץ הכי מהר שאני יכול מבחינה נפשית מלהביט לעומק וככה שורד. אז התלבטתי, והחלטתי לכתוב. ואני עכשיו לא מצליח לברוח וכואב לי כל-כך. אני יושב בעבודה ולא מצליח להרים את הראש, אין בי כח להתמודד כי אני מרגיש באמת מרוקן. ואני במקביל לא מצליח לברוח לשום מקום אז אנה אני בא??? אני פשוט מותש. מהתמודדות בת כמה שנים בלי סוף נראה לאו