משהו שצף לי אחרי היומיים הסוערים האחרונים… קצת ארוך אבל שווה קריאה.

בס"ד

כן.

אז כן.

זה שם.

למרות שחשבת שלא.

למרות ששנים התעלמת.

למרות שחנקת וחסמת.

זה שם.

זה כאן.

גדול, עצום וכביר.

שורף, כואב וממית.

אולי חשבת שעבר

אולי חשבת שנגמר

אך באמת –

זה רק צמח וגדל.

ובום.

החיים נעצרו.

החיים נגמרו.

כל-כך כואב.

ואתה שואל;

למה לשמש לזרוח?

מה ללבנה להתמלא?

מהי הסיבה לציפורים לצייץ?

וזה כואב.

אוי כמה שכואב.

ואסור לגעת נכון?

אסור באיסור חמור.

אבל זה חונק!

אבל זה הורג!

אז אתה נוגע.

נוגע בקצה הציפורן.

נגיעה זהירה וחלשה.

ובום.

שקט.

דממה.

מוות.

כל-כך צורם