V

הראש שלי צורח ולא נותן לי מנוחה

נפרדתי ממישהו שאני אוהבת ואני לא בטוחה אם עשיתי את הדבר הנכון או שהכל נובע מחרדה

הראש לא נותן לי שקט לא כשהיינו בקשר וגם לא עכשיו

אני לא מפסיקה להתעסק בהתלבטות, לנסות לשכנע את עצמי לכאן או לכאן

אני כבר לא יודעת מה אמת ומה שקרא. יך אפשר לדעת כשהראש מלא סתירות? איך אפשר להחליט כשלא בטוחים מהי האמת?

יש לי מלא רעש ואני לא מוצאת את עצמי בתוכו

שום דבר לא ברור לי כל מחשבה מרגישה כמו שקר ואני הולכת ונהיית יותר מתוסכלת ויותר עצובה

אני מתחרטת ויחד עם זאת לא יכולה לחזור בגלל ההתלבטות ובגלל שזה לא מגיע לו להשתגע ביחד איתי

אני עצובה ואין לי אף אחד עכשיו 

אני עושה משהו לא בסדר

בכל פעם שאני מתחילה לרצות מפסיקים לרצות אותי

אני מקבלת קצת חום ואני ישר מתחילה להיקשר,

מתחילה לרצות

ואז זה מפסיק או דועך ואני תמיד נפגעת

שמתי לב שקשרים זה הדבר היחיד שמרים אותי,

שנותן לי טעם

וכשאין מישהו בסביבה אני הולכת ונכבית ושוקעת

אבל מכל ניסיון לקשר אני נפגעת ונופלת אחר כך,

וקשה להתמודד עם תחושת הנטישה אחרי שהרגשת לשניה פחות לבד

ואז לא בא לי יותר לנסות ולא בא לי יותר לתת צ׳אנס,

כי כל צ׳אנס מסתיים באכזבה

וכנראה אני עושה משהו לא בסדר אם אף אחד לא נשאר איתי

ולבד קשה לי למצ

סגרתי את עצמי

התרחקתי כמעט מכולם

ואני לא מצליחה לחשוב איך להתקרב

אני פוחדת שבסוף זה יהיה מאוחר מדי

שלא תהיה דרך חזרה

יוותרו עליי

כבר מתחילים לוותר עליי

אני פוחדת שלא יהיו מסוגלים לסלוח לי

כשכן אמצא כוחות

אמא פגועה ממני

אני רק יוצרת יותר ויותר כאב לעצמי ולמי שמסביבי

אני כפוית טובה

הלוואי שיכולתי להיעלם ולהישכח

להפסיק לגרום כזה סבל

וגם מכם, ממי שקורא את זה אני מרגישה צורך להתנצל

סליחה על השליליות הבלתי נסבלת

הלוואי שיהיה לי כוח להיות אחרת