אני עד כדי כך לא חשובה..
חשבתי עליו, רציתי לשמח אותו, פעם חשבתי שחשב גם עליי
אבל כל מה שאני מקבלת חזרה זה התעלמות.. אני עד כדי כך לא חשובה? כנראה שכן..
קשה לחשוב שאם אני ככה עבורו אני לא ככה עבור כולם, קשה לדעת מה הערך שלי כשאני לא מצליחה לאהוב את עצמי ומודדת את הערך שלי לפי תגובות של אחרים.
פעם הייתי קרה, לא נגישה, וזה לא הרגיש משפיל כל כך להיות לבד, כי אפילו לא הייתי מנסה. היום אני מתמודדת עם דחיה אחרי דחיה, בדברים הקטנים אני מרגישה אותה. מרגישה כמה אני לא מספיק טובה. אז אני הולכת וחוזרת אחורה, לתוך עצמי. למחשבה שאני לא צריכה לתת לא