שוחחתי קודם עם מתנדבת, שגרמה לי קצת להתערער עם עצמי. היא לא אהבה את העניין שאני שואלת לשלומה ושאכפת לי ממנה, כי בעצם התמיכה אמורה להיות חד צדדית. הבנתי פתאום שאני לא מסוגלת לא לשאול ולא להתעניין בשלומו של הצד השני, כי גם חשוב לי לדעת שהמתנדב שבא לעזור ולתמוך נמצא בטוב ולא עוזר "מלמטה". היו כאלה שכששוחחתי איתם היו במצב עצבני או מתוסכל ואז הוציאו את זה עליי, ולכן אני רוצה לוודא שאותו מתנדב שאני משוחחת עמו בסדר ויכול לדבר. מה גם שאני רוצה להביע את הכרת התודה שלי לכל אותם/ן מתנדבים ומתנדבות שבאים ובאות לתת מעצמם/ן כי זה לא מובן מאליו, ובס