Edit מעומעם ומבולבל רוצה לבכות, אבל לא מסוגל. כבר תקופה ארוכה שהלב לא נותן. לא מרשה לצלול. אם תצלול – אולי תיפול. אם תיפול – לא תקום. אז תישאר מאולחש. אני רוצה לצרוח. אני רוצה לבכות. אני רוצה להרגיש עצב. אני מרגיש רק כעס, אני מרגיש רק שנאה. אני מדחיק את העצב. מדחיק אותו בתת מודע. כבר תקופה ארוכה לא מצליח לכתוב. לא מצליח אפילו לחשוב על מה אני מרגיש. ואני חושב לפעמים אולי כבר לצלול, אולי לוותר. מה הדבר הכי גרוע שיקרה? דיכאון? ניסיון התאבדות? ניסיון התאבדות זה כלום. זה כלום ביחס ללא להרגיש. איזה עולם אכזר ומנוכר יש לנו. כל-כך רע, ואין תרופת קסם. תעבוד על עצעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה 7 תגובות מעומעם ומבולבל תוכן<p>רוצה לבכות, אבל לא מסוגל.<br /> כבר תקופה ארוכה שהלב לא נותן.<br /> לא מרשה לצלול.<br /> אם תצלול – אולי תיפול.<br /> אם תיפול – לא תקום.<br /> אז תישאר מאולחש.<br /> אני רוצה לצרוח. אני רוצה לבכות. אני רוצה להרגיש עצב. אני מרגיש רק כעס, אני מרגיש רק שנאה. אני מדחיק את העצב. מדחיק אותו בתת מודע.<br /> כבר תקופה ארוכה לא מצליח לכתוב. לא מצליח אפילו לחשוב על מה אני מרגיש.<br /> ואני חושב לפעמים אולי כבר לצלול, אולי לוותר. מה הדבר הכי גרוע שיקרה? דיכאון?<br /> ניסיון התאבדות?<br /> ניסיון התאבדות זה כלום. זה כלום ביחס ללא להרגיש.<br /> איזה עולם אכזר ומנוכר יש לנו.<br /> כל-כך רע, ואין תרופת קסם.<br /> תעבוד על עצמך, תשתפר.<br /> עובד על עצמי. המצב נשאר אותו הדבר.<br /> "מה עכשיו?" שואל, "תמשיך" היא עונה לי.<br /> היא לא מבינה שאין לי רוח במפרשים.<br /> הקבינט התפזר ואני נשארתי לאסוף חלקי פזל עשויים קרח חלקלק בעזרת ידיים רועדות.<br /> ואני נשבר לרסיסים ומתאחה תוך רגע כי אסור להישבר.<br /> אני נקרע מבפנים, בין שני קולות.<br /> האחד, אולי מחפש תקווה. לא מרשה לי להפסיק.<br /> השני, לא נותן להתקדם. דוחף בי להפסיק.<br /> ואין שום תרופה שעוזרת,<br /> ואין שום טיפול שמקל,<br /> בעיות רגשיות זה דבר מפגר. </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה