ר Edit ריקנות אני מניח שקרו הרבה בחודש האחרון, ובשבוע שעבר.. כל כך הרבה שאולי רק עכשיו אני מתחיל לעכל.. הבדידות, הריקנות ותחושת האי נוחות שיש איתי, הם רגשות שפתאום עולים לי בגוף. לא נוח לי להיות איתם. תמיד מרגיש לי כאילו אני תקוע בתוך חיים שאני לא רוצה, לפעמים לא מאמין שאני חי את החיים האלה, חיים שאין לי בהם טעם יותר. חיים שכרגע, הם פשוט לא מחוברים אליי. אמרתי זאת הרבה פעמים בפוסטים שלי. אני מרגיש מנותק מהחיים שאני חי כרגע.מנותק רגשית כמובן, הלוואי והייתי מתנתק פיזית מהמקום הנוכחי שאני חי בו. זה לא קל לחיות במקום שפעם היה לי משמעות בו וכיום אין בכעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה 5 תגובות ריקנות תוכן<p>אני מניח שקרו הרבה בחודש האחרון, ובשבוע שעבר.. כל כך הרבה שאולי רק עכשיו אני מתחיל לעכל.. הבדידות, הריקנות ותחושת האי נוחות שיש איתי, הם רגשות שפתאום עולים לי בגוף.<br /> לא נוח לי להיות איתם. תמיד מרגיש לי כאילו אני תקוע בתוך חיים שאני לא רוצה, לפעמים לא מאמין שאני חי את החיים האלה, חיים שאין לי בהם טעם יותר. חיים שכרגע, הם פשוט לא מחוברים אליי.<br /> אמרתי זאת הרבה פעמים בפוסטים שלי. אני מרגיש מנותק מהחיים שאני חי כרגע.מנותק רגשית כמובן, הלוואי והייתי מתנתק פיזית מהמקום הנוכחי שאני חי בו. </p> <p>זה לא קל לחיות במקום שפעם היה לי משמעות בו וכיום אין בכלל. כיום הוא נמצא במקום אחר שאני עובד עליו כבר מלא זמן, ולאחרונה מאיץ יותר. מאז אתמול, לאחר העבודה שלי והמשרת האחרונה שלי לכל החיים האלה, אני חושב שמשהו הכה בי. הבנתי סוםית שהחיים האלה לא בשבילי. החיים כאן בישראל לא בשבילי בכלל.</p> <p>חוסר שייכות מטורפת שכאילו מרגיש לי שאני במדינה זרה. מנותק מהמשפחה רגשית, מנותק מאנשים סביבי רגשית, מנותק מחלק מהתחביבים שהיו לי.. למרות שאני בטוח שהם יחזרו ברגע שאיהיה ואחיה בחיים שאני רוצה. איכשהוא מנסה להסתפק בכלים זולים דרך המסך כדי להרגיש שאני במקום שאני רוצה להיות. לפעמים אני מפעיל את הדמיון, ואם לפעמים אומר כל הזמן, אז כן.. לפעמים.</p> <p>אני לא בטוח איך להתמודד עם ההרגשה הזאת. לנתק קשר מהבחורה שאהבתי.. אני אפילו לא חושב שזו הייתה רק התאהבות, באמת אהבתי אותה.. אני עדיין אוהב אותה והיא עדיין עולה לי במחשבות מדי פעם.. מדמיין שיום אחד היא תזהה אותי שאגיע ליפן, ואני כנראה יירד לי דמעות.. ככה זה בדמיון שלי. אני אבל לא באמת רוצה שזה יקרה. אבל בטוח שתיהיה סגירת מעגל אולי בין הימים. בחיים לא הרגשתי ככה. מפוחד, ובודד ברמה הזאת. </p> <p>הדחף והצורך לחום ואהבה בתדירות כזאת גדולה. תחושת קור בגוף, תחושת ריקנות, תחושה של אי שייכות גדולה.. לחיות עם משפחה שאין לך קשר אליהם בשום אופן מלבד קשר ביולוגי..<br /> להיות כמו רוח רפאים שמתהלך בבית, חוסר התחשבות באחר.</p> <p>אני לא בטוח מה זה הסבל הזה.. איך מרגע אחד מאדם מאושר ולרגע חשבתי שהכל הולך להסתדר לי, להכיר את הבחורה שהיו לי בחלומות ואפילו לא עבר יום אלד והכל השתבש.. לאחר כמות זמן גדולה של בדידות… חשבתי שזה הגיע.. חשבתי שזה הכל ישתלם, רק כדי לגלות שזה עדיין לא זה, עגיין לא הזמן… אני לפחות מתנחם בזה שהיקום מוביל אותי למקום הזה שאני רוצה ומדמיין.. למשהו יותר טוב ממה שיש לי עכשיו. אני תנחם בזה שהדמיון שלי יתממש יום אחד. שזה לא סתם פנטזיה ללא מעצורים. אלא דמיון גדול ללא מעצורים שיתתמש לחיים ללא מעצורים וללא גבולות, לחיים שאני מייחל כל כך הרבה זמן… יום אחד אזכור את הסבל הזה, ואיך הוא ישתלם לי.</p> <p>אני רוצה כבר להיות שם.. אבל בינתיים צריך לסבול, כי גם זה חלק מהתהליך.. הסבל, להפוך אותי להאדם שמסוגל להתמודד עם החלום שלו. </p> <p>אני רוצה לבכות, אבל כלום לא יוצא.. רק הרגשה רעה בתוך הלב, שמחפשת מקום לצאת. אם לא בבכי, אני כבר לא יודע איך. אני חושב שאחזור לנגן בגיטרה שהפסקתי האמת מאז שניתקתי את הקשר עם אותה בחורה.. אולי צריך משהו קצת יותר אומנותי להוציא את מה שיש בפנים, גם אם זה לזמן קצר, זה יקל עליי..</p> <p>בכל אופן לא רוצה להאריך את הפוסט, כדאי שאשן טוב במקום.<br /> לילה טוב, שקט ורגוע שיהיה לכולכם…</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה