ר Edit תקווה מעט עולה בליבי לקראת צאת שבת אני מרגיש שכל פעם לקראת צאת שבת, יש בי קצת ניצוץ וכח לתחילת שבוע. אבל כל השבת הזה לא עשיתי כמעט כלום, לא עבדתי על מטרות וכו' וכל מה שעשיתי היה להיות בפלאפון השבת איזה שעתיים כי לא היה לי חשק לעשות כלום. יותר נכון פשוט הבדידות יכולה לשתק אותי לפעמים וזה ניהיה לי ממש קשה. אני ממש לא יודע מה לעשות עם הסופש"ים. זאת אומרת, כל סופש זה יהיה ככה ? בלי חשק לאכול כמעט, בלי חשק לעשות משהו. וזה מדהים עד כמה הקיץ הזה הוא חם שאפילו בחוץ אי אפשר באמת לצאת מבלי לחזור מזיע בכמות מטורפת. עכשיו 6 ו עדיין שמש חזקה בחוץ. אני במיטה איזה שעתיים כבר רצוף מעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה 2 תגובות תקווה מעט עולה בליבי לקראת צאת שבת תוכן<p>אני מרגיש שכל פעם לקראת צאת שבת, יש בי קצת ניצוץ וכח לתחילת שבוע. אבל כל השבת הזה לא עשיתי כמעט כלום, לא עבדתי על מטרות וכו' וכל מה שעשיתי היה להיות בפלאפון השבת איזה שעתיים כי לא היה לי חשק לעשות כלום. יותר נכון פשוט הבדידות יכולה לשתק אותי לפעמים וזה ניהיה לי ממש קשה. </p> <p>אני ממש לא יודע מה לעשות עם הסופש"ים. זאת אומרת, כל סופש זה יהיה ככה ? בלי חשק לאכול כמעט, בלי חשק לעשות משהו.<br /> וזה מדהים עד כמה הקיץ הזה הוא חם שאפילו בחוץ אי אפשר באמת לצאת מבלי לחזור מזיע בכמות מטורפת. עכשיו 6 ו עדיין שמש חזקה בחוץ. אני במיטה איזה שעתיים כבר רצוף מול הפלאפון. זה ממש לא אני. אני לא זוכר את עצמי ככה, זה מפחיד לפעמים. אבל הבדידות… פשוט לא מפסיקה להציק. זה כאילו המוח שלי לא מתפקד טוב, כל מה שאני מצליח לחשוב עליו זה על החלום שיום אחד שתיהיה מישהי שיהיה לה אכפת ממני גם אם זה ממש מרחוק לזמן מה. כל מה שאני מצליח לחשוב זה על קשרים אמיתיים ועמוקים עם מישהי מיפן. </p> <p>נראה לי שקצת חפרתי לכם עם יפן, אבל זה כל מה שמצליח לעבור לי בראש. אני נטו משתף את מה שיש לי בראש. הכתיבה כאן היא השתקפות קטנה למה שקורה לי בראש. פשוט הלוואי שזה יקרה.. </p> <p>לא מצליח להפסיק לחשוב על רחובות יפן, על החיים הרגילים והיומיומיים שלי ביפן. הולך לסופר, קונה ברוגע את מה שצריך, מכין ארוחה טעימה לי ולחברתי, עובד בעבודה מהבית, ומממש את עצמי בעצם. ואם נלך יותר רחוק, אז ילדים, משפחה, חתונה, לא בהכרח בסדר הזה כמובן. </p> <p>נמאס לי לדמיין. רוצה שזה כבר יקרה. מרגיש קצת רע שלא הצלחתי להגיע לערכים התזונתיים שלי בשביל לעלות מסת שריר, לאחרונה זה ניהיה ממש קשה ככל שאני עולה בשריר, אני צריך יותר קלוריות. ובגלל שאני גבוה יחסית, יחד עם הגנטיקה שלי, אני נוטה לשרוף קלוריות במנוחה הרבה יותר מאדם ממוצע, מה דמצריך ממני כדי לעלות במסת השריר 3500 קלוריות. ובגלל שאני על תפריט בריאותית, בלי ג'אנקים, זה קשה כי אין בהם קלוריות. אבל אולי מה שיותר קשה זה הבדידות שמורידה לי את התאבון, או הבדידות שגורמת לדיכאון ואז לחוסר תאבון.. </p> <p>היום כתבתי פוסט על שלא אבקר כאן לתכופות קרובות יותר, אבל לא הצלחתי… לא שרע לי כאן חלילה, יש כאן מלא אנשים מקסימים, היחידים שגורמים לי להרגיש פחות בודד. אבל רציתי לקחת שליטה על משהו בזמן שהכל מתפרק לי כאילו בין הידיים. איכשהוא אני מגיע עם מוטיבציה למחר. אבל אני פוחד פחד מוות שמשהו גם מחר ישתבש לי. אני לא יוגע מתי הבדידות תתקוף אותי. אבל לפחות ביום רגיל, זה אחרת, פחות מורגש.. שבת ושישי מרגישים לי כמו כלא, לכן אולי אני מרגיש חופשי שוב כשיום חול מגיע.</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה