מרגיש לי שאני לא באמת חי את החלום. אני מרגיש צורך לעזוב את המקום הזה שלרוב נתן לי מקום חם להיות בו, אבל באותו זמן מנע ממני לחיות את מה שאני רוצה. אני מדבר על הפורום הזה שמלא באנשים טובים ולא שיפוטיים. זה חשוב, אבל אני לא בן אדם שנשאר קבוע. אני תמיד משתנה. נכנס לחבורה של אנשים ואז יוצא. לפעמים גם בלי להגיד מילה, אבל הפעם קצת נקשרתי לכמה מכם אז זאת הדרך שלי להגיד תודה. 

תמיד יש לי כבוד לאלה שעזרו לי וניסו לתמוך בי שקשה. לכן זוהי אות כבוד שלי אליכם. אבל במיוחד ל "אפאחת" ו "פרפרונית" שתמיד בכל פוסט היו שם בשבילי. תודה, מעריך מאוד. אבל עכש