לא מצליחה להתרוקן, להתפרק
להוציא מעצמי את הרעל, הגועל והשנאה שבלב
רוצה להשבר, שיעזבו אותי בשקט
אבל החבל שמושך לא נותן לי לחזור חזרה.
בוהה בקיר שמולי
ולא שמים לב לסערה המתחוללת בתוכי,
מייחלת לשקט, מעצמי ומהסביבה
אבל הראש לא מפסיק לצרוח
ומסביבי כולם בדאגה.
לא מסוגלת להביע את המילים שמתארים את הכאב,
להרוס את התדמית המושלמת, המצליחה
שיש לה הכל אבל אין לה כלום.